רבנו יונה על משלי כב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רבנו יונה על משליפרק כ"ב • פסוק י' |
י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ב, י':

גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן
  וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃


"גרש לץ ויצא מדון" - גרש לץ מחברתך, ויצא איש מדון - והוא בעל המריבות.

"וישבות דין וקלון" - כאשר תגרש מחברתך שני אלה, והם לץ ואיש מדון, יסתלקו מעליך שני נזקין גדולים, שהם מטרידים נפש האדם בעולם, והם - דין וקלון. כי:

  • איש מדון יגלגל תרעומות על מי שיש לו עסק עמו, ויזקיקנו תמיד לבוא לבית דין, או שלא ירצה לשלם את אשר עליו זולתי בבית דין;
  • והלץ יגרום תמיד קלון לאיש חברתו.

וייתכן כי עניין דין - מצה ומריבה.