רבנו יונה על משלי יד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חכם ירא וסר מרע..." - החכם, אף על פי שהוא סר מרע בכל יכולתו וחפצו, הוא ירא פן יתעה במעשה ויקצר בחובתו.

וסוף הפסוק יורה עליו כי זה פירושו: "וכסיל מתעבר ובוטח" - הכסיל, אף על פי שאיננו סר מרע, רק מתקרב אל הרע, הוא בוטח שלא יקרנו עוון, וכי דרכו זכה. ופרט על עוונות הכסיל המריבה והעבירה, כי מהם יגיעו השנאה והנזק מן הבריות. ובכל זאת לא יירא ולא ייחת, ובוטח כי לא ייכשל.

<< · רבנו יונה על משלי · יד · טז · >>