רבינו אשר על הש"ס/חולין/פרק יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | ריטב"א | רשב"א | רמב"ן
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש
על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א[עריכה]

שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ולא במוקדשין. חומר בכסוי הדם משילוח הקן שכיסוי הדם נוהג בחיה ובעוף במזומן ושאינו מזומן ושילוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן ואיזהו שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולין שקננו בפרדס. קננו בבית וכן יוני הרדסיאות פטור מלשלח:

גמ' תנו רבנן כי יקרא קן צפור לפניך מה ת"ל. לפי שנאמר שלח תשלח יכול יחזר אדם בהרים ובגבעות עד שימצא קן. ת"ל כי יקרא במאורע. קן קן מכל מקום. צפור טהור ולא טמא. לפניך זו רשות היחיד. בדרך זו רשות הרבים. באילנות מנין. ת"ל בכל עץ. בבורות שיחין ומערות מנין. ת"ל על הארץ. וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר מה ת"ל בדרך לומר לך מה בדרך שאין קנוין בידך אף כל שאין קנוין בידך מכאן אמרו יוני שובך ויוני עליה וצפורים שקננו בטפיחים ובבירות ואווזים ותרנגולין שקננו בפרדס חייבין לשלח. קננו בתוך הבית וכן יוני הרדיסאות פטור מלשלח. אמר רב יהודה המוצא קן בים חייב לשלח שנאמר כה אמר ה' הנותן בים דרך. אמרי לה פפונאי לרב מתנה מצא קן בראשו של אדם מהו אמר להו ואדמה על ראשו:

סימן ב[עריכה]

מתני' עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור ועוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח. קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין:

גמ' תניא אם טריפה חייב לשלח. אפרוחים טריפות פטור מלשלח. מנא הני מילי. אמר רב כהנא תקח לך ולא לכלביך:

סימן ג[עריכה]

בעי ר' ירמיה מטלית מהו שאחוץ ביצים מהו שיחוצו ביצים מוזרות מהו שיחוצו שני סדרי ביצים מהו.זכר על גבי ביצים ונקבה על גבי זכר מהו תיקו א"ר אלעזר מחלוקת בקורא זכר אבל בקורא נקבה דברי הכל חייב. ואפילו אין הביצים שלה כיון דאורחיה בהכי וגם קרינא בה ואם רובצת. ואמר רבי אלעזר מחלוקת בקורא זכר אבל בזכר דעלמא דברי הכל פטור. תניא נמי הכי זכר דעלמא דברי הכל פטור. קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין. תמיהני למה לא הביא רב אלפס ז"ל מימרא קמייתא דרבי אלעזר. דלכאורה משמע דאיתנהו לתרוייהו דתרי מילי נינהו ולא פליגי אהדדי. ואני לא הייתי כותב מימרא דרבי אלעזר בתרייתא משום דלית בה נפקותא לפסק הלכה ולא כתבתיה אלא לדקדק בדבריה רב אלפס ז"ל. דנראה שהיה כתוב בספרו ואיכא דאמרי אמר רבי אלעזר ופליגי תרי לישני דרבי אלעזר אהדדי דלישנא קמא דנקט קורא זכר משום רבנן א"כ לרבי אלעזר זכר דעלמא נמי חייב. ופסק הוא הלכה כלשון אחרון דרבי אלעזר משום דתניא כוותיה לאפוקי מלישנא קמא. ולאשמועינן דלא מחייבי רבנן בקורא נקבה ואין נראין לי דבריו. דבספרים שלט אין בהם איכא דאמרי. וגם לכאורה משמע דלא פליגי אהדדי. דאע"ג דנקט קורא זכר משום רבנן. היינו למעוטי נקבה דרבנן מודו בה מדלא תנן קורא סתם והוה משמע דפליגי בין בזכר בין בנקבה. אבל קורא דתנן הייט אף משום רבי אליעזר ולאפוקי עוף דעלמא וזכר דתנא משום רבנן למעוטי נקבה. דלרבי אליעזר הוה ליה למיתני קורא סתם:

סימן ד[עריכה]

מתני' היתה מעופפת בזמן שכנפיה טגעות בקן חייב לשלח. אין כנפיה טגעות בקן פטור מלשלח:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב יושבת על שני רובדי אילן רואין כל שאילו תשמט נופלת עליהן חייב לשלח. ת"ר היתה יושבת ביניהם אפילו נוגעת בקן פטור מלשלח. על גביהן חייב לשלח. מעופפת אפילו כנפיה טגעים בקן מן הצד פטור מלשלח:

מתני' אין שם אלא ביצה אחת או אפרוח אחד חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום היו שם אפרוחים מפריחין או ביצים מוזרות פטור מלשלח שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו ביצים מוזרות מה ביצים צריכות לאמן אף אפרוחין צריכין לאמן יצאו מפריחין:

סימן ה[עריכה]

שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח. אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים לא אמר כלום שנאמר שלח תשלח את האם. נטל את הבנים והחזירן לקן וחזרה האם עליהן פטור מלשלח. הנוטל האם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואין משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה. זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה:

גמ' עד כמה משלחה אמר רב יהודה עד כדי שתצא מתחת ידו ובמה משלחה אמר רב הונא ברגל כדי שתוכל לילך ברגל. ויכול לחתוך כנפיה שלא תוכל לפרוח וישלחנה ותלך ברגליה שתים ושלש פסיעות ואחר כך יקחנה. רב יהודה אמר באגפיה צריך לשלחה בענין שתוכל לפרוח באגפיה שלא ימרוט כנפיה. ההוא דגזזינהו לגפה שלחה ואחר כך תפסה. נגדיה רב יהודה אמר ליה זיל רבי גדפיה ושלחה כמאן אי כרבי יהודה לוקה ואינו משלח ואי כרבנן משלח ואינו לוקה לעולם כרבנן ומכת מרדות מדרבנן:

מתני' לא יטול אדם אם על בנים ואפילו לטהר בה את המצורע ומה מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו למצות חמורות שבתורה:


הדרן עלך שילוח הקן וסליקא לה מסכת חולין