קיצור שולחן ערוך קל

סימן קודם – לתוכן העניינים – סימן הבא

דיני עשרת ימי תשובה, ובו ו' סעיפים

(א)

• עשרת ימי תשובה, שמם מורה עליהם שהם מיוחדים לתשובה. וכל אדם מחוייב אז לשוב בתשובה שלימה לפני ה' יתברך שמו קודם בוא יום הגדול והנורא יום הכיפורים, שנאמר: "לפני ה' תטהרו". ונאמר: "דרשו ה' בהמצאו", ואמרו רז"ל: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
• לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים. וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט האדם כשהוא יודע שעשה עבירה מאם אינו יודע. ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת.
• וירבה בתורה ובמצוות ובצדקה וימעט בעסקיו. וכתב הרמ"ק ז"ל, שיהיו ימים אלו כמו חול המועד, שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית.
• וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו, אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזל ואת העושק, ויפייסו שימחול לו.

(ב)

ראוי לאדם שיתנהג בימים אלו גם בחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה, כי גם אנו מבקשים מאת ה' יתברך שמו שיתנהג עמנו בחסידות. והאוכל כל השנה פת פלטר, לא יאכל בימים אלו כי אם פת ישראל. וכדומה לזה.

(ג)

בברכת המזון, יש נוהגין לומר "הרחמן יחדש" וכו', כמו בראש השנה.

(ד)

נוהגין שלא לעשות נישואין בימים אלו.

(ה)

בשבת שובה יש לקרות למפטיר אדם חשוב.

(ו)

• יש נוהגין שאין מקדשין את הלבנה עד מוצאי יום הכיפורים, שאז שמחים, ומקודם היו בדאגה. ויש אומרים דאדרבה, טוב לקדשה קודם, כדי להוסיף בזכויות. והכל לפי הזמן.
• במקום שמצוי לקנות אתרוגים לולבין והדסים, נוהגין אנשי מעשה להיות זריזין מקדימים לקנות בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצווה היקרה הזאת לזכויותינו.