קיצור שולחן ערוך קיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימן קודםלתוכן הענייניםסימן הבא

קיג. דיני ערב פסח ואפיית המצות, ובו ט' סעיפים

(א)[עריכה]

  • אין אומרים מזמור לתודה ולא למנצח.

(ב)[עריכה]

  • מותר לאכול חמץ רק עד שליש היום. (והיום נחשב מן עלות השחר עד צאת הכוכבים). ובהנאה מותר עוד שעה אחת, ומותר למוכרו אז לגוי; אבל אחר כך אסור גם בהנאה. וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה.

(ג)[עריכה]

  • מחצות היום ואילך אסור בעשיית מלאכה. ואינו מותר לעשות רק מה שמותר לעשות בחול המועד. ועל ידי גוי נוהגין להתיר. ויש מקומות שנוהגין לאסור כל היום במלאכה.

(ד)[עריכה]

  • להסתפר, וכן לקצוץ הציפורניים, צריכין קודם חצות. ואם שכח, יכול לקצוץ ציפורניו גם לאחר חצות. אבל להסתפר אסור, כי אם על ידי גוי.

(ה)[עריכה]

  • אסור לאכול מצה כל היום. ואפילו הקטנים והקטנות, כל שמבינים עניין יציאת מצרים, אסור לתת להם מצה. אבל תבשילין שעושין ממצות טחונות, מותר כל אדם לאכול עד תחילת שעה עשירית, דהיינו עד הרביעית האחרונה של היום. ומשם ואילך אסור לאכול, כי אם לעת הצורך מעט פירות או בשר ודגים. ויזהר שלא ימלא כרסו, כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון.

(ו)[עריכה]

  • הבכוֹרים, בין בכור לאב בין בכור לאם, מתענים בערב פסח, אפילו חל בערב שבת. וגם הבא אחר הנפלים צריך להתענות. וכל זמן שהבכור קטן, האב מתענה תחתיו.
בסעודת מצווה אם מותרים לאכול, תליא במנהג המקומות.

(ז)[עריכה]

  • בכור המתענה, אומר בתפילת המנחה "עננו". ואם הם כמה בכורים ומתפללין בצבור, לא ירד בכור לפני התיבה, כי אין לומר "עננו" בחזרת התפילה בקול, כיוון שהוא חודש ניסן.

(ח)[עריכה]

  • המהדרים אופין המצות של מצווה בערב פסח אחר חצות היום, שהוא זמן הקרבת קרבן פסח. וכיוון שאז הוא אחר זמן איסור חמץ, טוב שיבטל בפירוש את הפירורים, ויאמר בלשון שהוא מבין עניין זה: "כל פירורים שיפלו בשעת לישה ועריכה, וכן הבצק שידבק בכלים, אני מבטל ומפקיר אותם".

(ט)[עריכה]

  • והמים שרוחצין בהם את הכלים, צריכין לשופכן במקום מדרון, ושלא יהיה רצפת אבנים, כדי שייבלעו מהרה בקרקע. שאם ישפכן שלא במקום מדרון, או אפילו במקום מדרון והוא רצפת אבנים, יש לחוש שמא יתקבצו במקום אחד ויחמיצו קודם שייבלעו בקרקע, ונמצא שיהיה חמץ ברשותו.