קיצור שולחן ערוך קיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימן קודםלתוכן הענייניםסימן הבא

סימן קיב. איזה חמץ אסור להשהותו בפסת ואיזה מותר להשהותו. ובו ו' סעיפים

תוכן עניינים

(א)[עריכה]

כל דבר שיש בו תערובת חמץ, ואפילו אין בו חמץ בעין, רק הטעם מחמץ, כגון שהסירו את החמץ, מכל מקום אסור להשהותו בפסח. אבל דבר שלא היה בו חמץ כלל אלא שנתבשל בכלי חמץ, אפילו היה הכלי בן יומו, או שנכבש בכלי חמץ, מותר להשהותו בפסח. ודווקא שנתבשל או נכבש קודם פסח, אבל אם נתבשל או נכבש בפסח בכלי חמץ, חייבין לבערו:

(ב)[עריכה]

תבואה שיש בה גרעינים צמוחים או מבוקעים, ואפילו הם מעורבים מעט בהרבה, וכן תבואה שנפל עליה מים או שרחצה במים, אסור להשהותה. וכן כל הדברים שנעשו מתבואה זו, אסור להשהותן. ומי שמוכר לחברו תבואה שנתלחלחה, צריך להודיע לו שלא ישהה אותה בפסח. ולנכרי אסור למכרה במקום שיש חשש שימכרנה הנכרי לישראל וישהה אותה בפסח:

(ג)[עריכה]

בגדים שנתכבסו ונתקנו בחלב חטה (עמילן, שטערק) מותר ללבשן בפסח. אבל אין להציען על השולחן אם יש עליהם איזה ממשות שיש לחוש שיתפרר מהם איזה פירור. וכל שכן שאסור לתת לתוכן קמח של פסח:

(ד)[עריכה]

מותר לדבק ניירות בחלון אפילו בתוך שלשים יום לפסח, ובלבד שלא יהא החמץ נראה. דכיון שהדבק אינו חמץ גמור וגם הוא מכוסה, לא החמירו בו. אבל אם נראה בחוץ, אסור. וקודם שלשים יום, בכל עניין מותר:

(ה)[עריכה]

דיו שנתבשלה בשכר קודם פסח, מותר לכתוב בה בחול המועד פסח (באופן המותר בכתיבה בחול המועד), כיון שנפסלה מאכילת הכלב קודם הפסח. וכן כל כיוצא בזה, שנפסל ונפסד החמץ לגמרי קודם הפסח, מותר בפסח בהנאה ובשהיה. אבל גוי שבישל בפסח דיו בשכר, אסור לישראל בהנאה, משום דחמץ של גוי גם כן אסור לישראל בהנאה בפסח:

(ו)[עריכה]

כל הכלים שאינו מכשירן לפסח, צריך לשפשפן היטב בערב פסח קודם שעה ששית ולהדיחן, בעניין שלא יהא חמץ ניכר, ויצניעם במקום צנוע שאינו רגיל לילך לשם בפסח. וטוב לסגרם בחדר מיוחד ולהצניע את המפתח עד לאחר הפסח: