קיצור שולחן ערוך עא

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן עא | במהדורה המנוקדת | >>

סדר הלילה
ובו ה סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה

סעיף א

אחר תפלת ערבית צריך לקבוע עת לתורה, לקיים והגית בו יומם ולילה, ויש לחוש בלילה אם יאכל תחלה תחטפנו שינה, מתוך שהוא יגע והטבע מבקשת מנוחה, ונמצא מתבטל מתורה. על כן יש ליזהר שיקבע לו עת ללמוד קודם האכילה, אך אם הוא רעב ולבו חלש, שלא אכל ביום לשובע, יטעום מעט כדי לישב דעתו, ואחר כך ילמוד קצת, ואחר כך יאכל סעודתו די צרכו, ויחזור ללמוד תורה איש איש כפי השגתו. אמרו רבותינו זכרונם לברכה לא איברי לילא אלא לגירסא, והיינו בלילי חורף, ומכל מקום גם בלילות הקצרים צריך ללמוד מעט בכל לילה, לקיים והגית בו יומם ולילה, ומן חמשה עשר באב ואילך יוסיף מעט מעט, ואמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום ובלילה שירה עמי. ואיכא דאמרי אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בעולם הזה שהוא דומה ללילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא שהוא יום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, ומכל שכן מי שיש לו חק קבוע ללמוד בכל יום, ונתבטל ביום, שהוא צריך להשלים חקו בלילה.

סעיף ב

ראוי לאדם בינוני הבריא למעט בסעודת הלילה, ותהא קלה מסעודת היום, וירויח בזה ארבעה דברים: (א) ישמור בריאותו, (ב) יהא נשמר בדבר רע שלא יבא לידי מקרה לילה, שבא מחמת אכילה גסה ודברים המחממים, (ג) שיהיו חלומותיו נוחים ומיושבים, כי מרוב אכילה ושתיה הרבה פעמים באים חלומות קשים וזרים, (ד) שלא תכבד שינתו עליו, ויקיץ בזמן הראוי, ודי לאדם הבריא לישן שש שעות, ויזהר שלא לישן בחדר יחידי, ולא לישן במקום חם ביותר ולא במקום קר ביותר.

סעיף ג

ראוי לכל ירא שמים שקודם הליכתו לישן, יפשפש במעשיו שעשה כל היום, ואם ימצא שעשה עבירה יתחרט ויתודה עליה ויקבל על עצמו בלב שלם שלא לעשותה עוד, ובפרט בעבירות המצויות כגון חניפות, שקרים, ליצנות ולשון הרע צריכין בדיקה ביותר. גם יתן האדם אל לבו למחול לכל אדם שחטא כנגדו, שלא יענש שום אדם מחמתו, דאיתא בגמרא כל מי שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. ויאמר שלש פעמים: שרי לכל מאן די צערן, ואחר כך יאמר רבונו של עולם הריני מוחל וכו'.

סעיף ד

אם לא קרא שלש פרשיות של קריאת שמע כשהיה לילה, אזי יאמר כל שלש הפרשיות בקריאת שמע שעל המטה, אבל אם אמרן בלילה אינו צריך לומר בקריאת שמע שעל המטה כי אם פרשה הראשונה בלבד. ומכל מקום למצוה מן המובחר יאמר כל שלש הפרשיות, ואחר כך אומרים מזמורי ופסוקי דרחמי כמו שנדפס בסידורים. ואולם ברוב הסידורים נדפס ברכת המפיל קודם קריאת שמע, ויותר טוב לומר ברכת המפיל בסוף, שתהא הברכה סמוכה לשינה, ויאמר קריאת שמע עם המזמורים קודם שהולך למטתו, וברכת המפיל יאמר כשהוא על מטתו, וקודם שילך למטתו ילך אל המזוזה ויניח אצבעותיו עליה ויאמר: ה' שומרי וגו' ואחר כך יאמר שבע פעמים בכל דרכיך וגו', ולאחר שאמר ברכת המפיל לא יאכל ולא ישתה ולא ידבר עד שיישן. אם אינו יכול לישן יאמר עוד הפעם קריאת שמע והמזמורים ופסוקי דרחמי, וחוזר וקורא עד שתחטפנו שינה, או יאמר כמה פעמים פסוקים אלו, תורה צוה לנו וגו', אש תמיד וגו' סעפים שנאתי וגו', אור זרוע וגו', עד שתחטפנו שינה, והיא סגולה להנצל ממקרה לילה רחמנא ליצלן. ותהא כוונתו בשינה לחזק כחו לעבודת קונו, ואזי נחשבת לו לעבודת שמים, ואם צריך לשמש מטתו לא יאמר תחלה ברכת המפיל, אלא אחר כך קורא לכל הפחות פרשה הראשונה של קריאת שמע ואומר ברכת המפיל.

סעיף ה

יפשיט מלבושיו מעליו ולא יישן במלבושיו. כשחולץ מנעליו ופושט בגדיו, חולץ ופושט של שמאל תחלה, ולא יניח מלבושיו תחת מראשותיו, כי משכח לימודו, וצריך ליזהר מאד להרגיל את עצמו לשכב על צדו, ואיסור גדול לשכב פרקדן, דהיינו גבו למטה ופניו למעלה, או בהיפוך פניו למטה וגבו למעלה אלא דוקא על צדו. וטוב שישכב בתחלת שינתו על צד שמאל ובסוף על צד ימין, והוא טוב לבריאות הגוף, כי הכבד מונח בצד ימין, והאיצטומכא בצד שמאל, וכאשר יטה על צד שמאל אזי יהא הכבד על האיצטומכא, ויחממה בחומו ובזה יתעכל המזון מהרה, ואחרי שנתעכל המזון ראוי לו שיטה על צד ימין, כדי שתנוח האיצטומכא וירד פסולת המאכל, ולא יתהפך מצד אל צד פעמים הרבה (הלכות צניעות יבואר אם ירצה השם בסימן קנ).