קיצור שולחן ערוך מט

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן מט | במהדורה המנוקדת | >>

דין ברכת היין וברכת הטוב והמטיב
ובו מ"ט סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז

סעיף א

על היין מברכין בורא פרי הגפן ולאחריו על הגפן וכו', ואין חילוק ביין אפילו הוא עדיין תוסס ואפילו זב מעצמו ואפילו יין מבושל או קונדיטין, דהיינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים או לענה שהוא מר, אפילו היין מריח כחומץ, כיון שיש לו טעם יין הוי יין לענין ברכה. אבל אם נתחמץ בענין שיש בני אדם שנמנעין לשתותו מפני חמיצתו, יש ספק בברכתו (ואף שיכול לברך בתחלתו שהכל, עדיין יש ספק בברכה אחרונה) ולכן אין לשתותו אלא אם כן יברך תחלה על יין טוב.

סעיף ב

החרצנים שהוציאו מהם יין רק על ידי דריכה, ולא נעצרו בבית הבד, אם נתנו עליהם מים אפילו לא מצאו יותר ממה שנתנו, או אפילו מצאו פחות מכל מקום אם טעמו יין מברכין עליו בורא פרי הגפן. אבל אם נעצרו החרצנים בבית הבד, ואחר כך נתנו עליהם מים או שנתנו מים על שמרי יין אינו אלא כמים.

סעיף ג

יין שנתערב במים, אם אין ביין אלא אחד מששה חלקים שבמים, ודאי בטל היין ואינו רק כמים, ואם יש בו יין יותר, אם דרך אנשי המקום למזוג אותו כל כך ולשתותו במקום יין מברך עליו בורא פרי הגפן ולאחריו על הגפן, ואם לא, בטלה דעתו.

סעיף ד

כשם שהפת אם קבע עליה פוטרת כל מיני מאכל, כך היין אם קובע עצמו לשתות יין פוטר שאר משקין מברכה ראשונה ומברכה אחרונה. ודוקא אם המשקין היו עומדין לפניו בשעה שבירך על היין או שהיה על כל פנים בדעתו לשתות אותן משקים, אבל אם לא היו לפניו ולא היתה דעתו עליהם הוי ספק אם צריך לברך עליהם או לא. על כן ימנע את עצמו מהם עד לאחר שיברך ברכה אחרונה על היין, או שיברך על איזה דבר מאכל שהכל ויכוין לפטור גם את המשקין.

סעיף ה

אם לא קבע את עצמו לשתות יין אלא שתה דרך ארעי, וגם לא היתה דעתו לשתות משקים אחרים, אלא דאכתי איכא ספק בברכה אחרונה, אם נפטרה בברכת על הגפן שיברך על היין או לא, על כן יש לאכול איזה פרי שיברך אחריו בורא נפשות רבות לפטור גם את המשקין.

סעיף ו

המקדש על היין ודעתו לשתות יין שרף או קפה, יש ספק אם נפטרו בברכה שעל היין או לא, על כן יש לו לכוין שלא לפטרם, ואף על פי כן יברך על מעט סוכר שהכל לפטור גם את המשקין.

סעיף ז

כשמברך על היין בתוך הסעודה, ויש שם גם אנשים אחרים יאמר: סברי רבותי, רצונו לומר תנו דעתכם לשמוע, כדי שיפסקו מאכילתם לשמוע הברכה.

סעיף ח

שתו מיין אחד, בין בתוך הסעודה בין שלא בתוך הסעודה, והביאו להם יין אחר אינו מברך עליו בורא פרי הגפן, כיון שלא נמלך ולא אסח דעתיה מיין, אבל מברך עליו הטוב והמטיב וכן אם הביאו להם עוד יין שלישי מברכים גם כן עליו הטוב והמטיב, וכן על הרבה (ומעובדא דרבי על כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך הטוב והמטיב).

סעיף ט

ואם היה נמלך ממש באופן שצריך לברך שנית בורא פרי הגפן, מברך תחלה הטוב והמטיב ואחר כך בורא פרי הגפן.

סעיף י

הא דמברכינן הטוב והמטיב דוקא בסתם, שאינו ידוע שהשני גרוע מן הראשון, אף על פי שאינו ידוע אם משובח מן הראשון, אבל אם ידוע שהוא גרוע מן הראשון אין מברכין עליו. אך כשהוא בריא לגוף יותר מן הראשון, אף על פי שהוא גרוע בטעם, מברכין עליו הטוב והמטיב.

סעיף יא

אפילו היה להם מתחלה שני יינות, אלא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן מברך על השני המשובח הטוב והמטיב אבל אם היו שניהם לפניו על השלחן, אינו מברך הטוב והמטיב אלא בורא פרי הגפן מברך על המשובח לפטור גם את הגרוע.

סעיף יב

אין מברכין הטוב והמטיב אלא אם יש עוד מן היין הראשון ורוצים לשתות את השני משום שנוי יין, אבל אם מחמת שהיין הראשון כלה מביאין את השני, אין מברכין עליו.

סעיף יג

אין מברכין הטוב והמטיב אלא כשיש אחר עמו שהוא שותה גם כן משני היינות, דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחברו, והוא הדין אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי אינו מברך עליו.

סעיף יד

האורח שמיסב אצל בעל הבית, אם הבעל הבית נותן את הקנקן על השלחן שישתה מי שירצה כמו שעושין בסעודות גדולות, אם כן היין הוא כמו בשותפות ומברכין הטוב והמטיב, אבל אם הבעל הבית נותן לכל אחד כוסו, אין מברכין הטוב והמטיב כיון שאין להם שותפות ביין, ואפילו הבעל הבית אינו מברך.

סעיף טו

אחד יכול לברך להוציא את כולם, ויאמר תחלה: סברי וכו' שיתנו לב לשמוע ויענו אמן שיצאו בברכתו, ודוקא כשיש לכל אחד כוסו לפניו שיטעום מיד, שלא יהא הפסק בין הברכה לשתיה.

סעיף טז

אם מברך ברכת המזון על כוס יין אחר, אינו צריך לברך עליו הטוב והמטיב, שהוא יוצא במה שאמר בברכת המזון הטוב והמטיב.