קיצור שולחן ערוך לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן לה | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות חלה
ובו ט' סעיפים:

סעיף אבגדהוזחט

(א)[עריכה]

עיסה מחמשת מיני דגן חייבת בחלה.
קודם שמפרישין החלה מברכין: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה, ונוטלין כזית מן העיסה ושורפין אותה באש. והמנהג לשרפה בתנור שיאפו שם את הלחם.

(ב)[עריכה]

כמה שיעור העיסה שיתחייב בחלה? כל שנעשה מחמשת רבעים קמח. והם כמו ארבעים ושלוש ביצים וחומש ביצה (ועיין בכללים איך מודדין).

(ג)[עריכה]

המצות שאופין לפסח, אף על פי שבכל עיסה בפני עצמה לא היה שיעור חלה, מכל מקום כיוון שמניחין אותן לתוך כלי אחד – הכלי מצרפן, וחייבין בחלה. וצריכין להשגיח שיהיו כל המצות מונחות בתוך הכלי. ואף על פי שקצת מן המצה בתוך הכלי וקצתה בולטת חוץ לכלי, גם כן מצטרפות; אבל אם מצות שלמות מונחות רק למעלה ולא בתוך הכלי, אינן מצטרפות. ואפילו כיסה אותן במפה, לא מהני. אבל אם מניח המצות בסדין, ומכסה אותן גם כן עם הסדין, נחשב הסדין כמו כלי ומצרפן, ואף שבאמצע מגולין; רק יזהר שלא תצא מצה שלמה חוץ לכיסוי.

(ד)[עריכה]

שאור שנוטלין מן העיסה כדי לחמץ בו עיסה אחרת, צריכין ליקח קודם שמפרישין החלה. אבל שאור שנוטלין לחמץ בו משקה שקורין בארשט (חמיצה), צריכין ליקח לאחר שהפרישו חלה.

(ה)[עריכה]

לאחר פסח, שלוקחין שאור מגוי לחמץ בו העיסה, צריכין ליזהר להפריש חלה יותר גדולה ממה שהיה השאור.

(ו)[עריכה]

העושה עיסה כדי לבשלה או לטגנה, מפרישין ממנה חלה בלא ברכה. ואם עושין לאפות קצת ממנה, אפילו דבר מועט, מפרישין ממנה חלה בברכה.

(ז)[עריכה]

אם העיסה נילושה בביצים או בשאר מי פירות, יש בה כמה ספיקות. ולכן צריך לערב בעיסה בשעת לישה קצת מים או חלב או דבש דבורים או יין או שמן זית, דאז מפרישין ממנה חלה בברכה.

(ח)[עריכה]

מצוַת הפרשת חלה שייכת להאשה בעלת הבית. אך אם האשה אינה בביתה, ויש לחוש כי עד שתבוא תתקלקל העיסה, אז יכולה גם המשרתת או אדם אתר להפריש.

(ט)[עריכה]

שכח להפריש חלה בערב שבת בחוצה לארץ, אוכלין בשבת, ומניחין חתיכה אחת, ומפרישין ממנה חלה במוצאי שבת. וצריכה שתהא חתיכה כדי להפריש ממנה חלה וישאר ממנה עוד חולין, דבעינן שיהיו שייריה ניכרין.

וערב פסח שחל להיות בשבת, ושכחו להפריש חלה מן החלות שאפו לכבוד שבת. יש בזה מבוכה גדולה; על כן צריך כל איש להיזהר בערב שבת ולהזכיר על הפרשת חלה.