קיצור שולחן ערוך כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן כ | במהדורה המנוקדת | >>

דיני חזרת תפילת הש"ץ
ובו י"ב סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז

(א)[עריכה]

  • כשפוסע השליח צבור מתפילה שבלחש, עומד במקומו כשיעור הילוך ד' אמות, וחוזר למקומו ואומר בלחש "ה' שפתי תפתח" וגו',[דרכי הלכה 1] ומתחיל בקול "ברוך אתה" וכו'. וכל אחד יזהר לשתוק אז ולשמוע היטב ולכוין מה שהוא אומר, ולומר "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על כל ברכה כראוי. ואפילו ללמוד אסור בשעה שהשליח צבור חוזר התפילה, ואין צריך לומר שצריכין ליזהר משיחה בטילה.
ומי שנקל לו יש לו לעמוד כמו שהוא בעצמו מתפלל שמונה עשרה, או בעינים עצומות, או לראות תוך הסידור מה שאומר השליח צבור.
  • קצת נוהגין שלאחר קדושה חולצין תפילין של רש"י ומניחין תפילין דרבנו תם. ועושין שלא כדין.[דרכי הלכה 2]

(ב)[עריכה]

  • בחזרת תפילת השליח צבור, כיוון שהשליח צבור כבר התפלל בפני עצמו בלחש, ואינו חוזר את התפילה רק בשביל השומעים, ולכן צריכין שיהיו דווקא תשעה שומעין ועונין, שלא תהיינה ברכותיו לבטלה.[דרכי הלכה 3] ולכן כשיש מניין מצומצם, צריכין להשגיח שלא יתחיל השליח צבור חזרת התפילה עד שיגמרו כולן תפילותיהן, שיוכלו לענות.

(ג)[עריכה]

  • השליח צבור צריך ליזהר, כשהוא מסיים ברכה אחת, שלא להתחיל ברכה שניה, עד לאחר שאמרו רוב הציבור "אמן". ואם התחיל תיכף ברכה אחרת, כגון שסיים "מגן אברהם" והתחיל מיד "אתה גיבור", אזי כיוון שהתחיל לומר "אתה גיבור", שוב אין אומרים "אמן", ועונש ביטול אמן אז הוא עליו.

(ד)[עריכה]

  • בקדושה יזהר כל אחד לכוין רגליו, שיהיו שתיהן ביחד, כאלו היו רגל אחת (כמו שכתוב: "ורגליהם רגל ישרה"). וכשאומרים "קדוש קדוש קדוש", וכן "ברוך" ו"ימלוך", מרים גופו ועקבו למעלה. ונוהגין לישא העיניים למרום. וטוב שתהיינה סגורות.[דרכי הלכה 4]

(ה)[עריכה]

  • כשמגיע השליח צבור ל"מודים", משתחווים כל הקהל ואומרים מודים דרבנן כולו בהשתחוויה.[דרכי הלכה 5] ומי שהוא עומד בתפילת שמונה עשרה ושומע שהשליח צבור הגיע ל"מודים", אם הוא עומד באמצע ברכה, משתחווה גם כן.[דרכי הלכה 6] אבל אם עומד בתחילת ברכה או בסוף ברכה, לא ישתחווה, משום דאסור להוסיף השתחוויות בתחילת ברכה או בסוף ברכה, על אותן שאמרו רבותינו זכרונם לברכה.

(ו)[עריכה]

  • קודם שאומר "שים שלום", אומר[דרכי הלכה 7] "אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו" וכו'. וכשאומר "וישמרך" אומרים הקהל "כן יהי רצון", ולא יאמרו "אמן". וכן כשאומר "ויחנך" ו"שלום". ואין אומרים אותו רק בשחרית ובמוסף, ולא במנחה, רק בתענית צבור, שאומרים גם במנחה "שים שלום", אז אומר השליח צבור גם "אלהינו ואלהי אבותינו". ואין אומרים אותו בבית אבל, ולא בתשעה באב בשחרית.[דרכי הלכה 8]
(הערת המעתיק: ובארץ ישראל נוהגין הכהנים לישא כפיהם).

(ז)[עריכה]

  • לאחר שגומר השליח צבור התפילה, יאמר בלחש[דרכי הלכה 9] "יהיו לרצון" וגו'. אבל לפסוע שלוש פסיעות אינו צריך, שסומך על הפסיעות שבסוף הקדיש שלם.

(ח)[עריכה]

  • בתענית צבור, ויש בבית הכנסת עשרה[דרכי הלכה 10] שמתענים ומשלימים, אומר השליח צבור בשחרית ובמנחה "עננו" קודם "רפאנו". ואם טעה ולא אמרו, אם נזכר קודם שאמר את השם מן הברכה "רופא חולי", חוזר ואומר "עננו" ו"רפאנו". אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם, גומר הברכה "רופא חולי עמו ישראל", ואומר "עננו" בתוך ברכת "שומע תפילה", וחותם "שומע תפילה" כמו יחיד. ואם שכחו גם שם, אומרו לאחר סיום התפילה בלא חתימה.

(ט)[עריכה]

  • אין אומרים תפילת שמונה עשרה בקול, אלא אם כן יש לכל הפחות שישה אנשים, שהם רוב מניין, שהתפללו עתה. אבל אם אין שישה אנשים שהתפללו עתה, אין אומרים כל השמונה עשרה בקול; אלא אחד אומר עד "האל הקדוש" בקול, ואומרים קדושה, וגומר תפילתו בלחש.[דרכי הלכה 11]

(י)[עריכה]

  • כל מקום שהיחיד אם טעה חוזר ומתפלל, כמו כן השליח צבור בחזרת התפילה, אם טעה - חוזר ומתפלל. חוץ משחרית של ראש חדש וחול המועד,[דרכי הלכה 12] שאם שכח ולא אמר "יעלה ויבוא", ולא נזכר עד שהשלים תפילתו, אין מחזירין אותו; כי משום טורח הציבור, סמכינן על מה שיזכיר בתפילת המוסף. אבל אם נזכר קודם שהשלים תפילתו, חוזר ל"רצה", ואין בזה טורח הציבור.

(יא)[עריכה]

  • חיוב על האדם לומר קדושה עם הציבור. וגם "אמן" שלאחר "האל הקדוש" ושלאחר "שומע תפילה" הוא גם כן חיוב כמו קדושה.[דרכי הלכה 13] וכן הקדישים שאומר השליח ציבור, חיוב הוא לענות עליהם. וכן ב"מודים", הוא חייב לשחות עם הציבור.
ולכן, אם נתאחר לבוא לבית הכנסת, באופן שאינו יכול להתפלל עם הציבור, והוא מוכרח להתפלל ביחידות, אם אין השעה עוברת, צריך להשגיח שלא יתפלל שמונה עשרה בשעה שיפסיד מלענות אחד מדברים אלו, אלא ימתין עד שיענה, ואחר כך יתפלל שמונה עשרה. אבל אל ימתין בין "גאל ישראל" לתפילת שמונה עשרה, דהא צריך להסמיך גאולה לתפילה ואסור להפסיק ביניהם; אלא ימתין קודם "שירה חדשה".

(יב)[עריכה]

  • יחיד העומד בתפילת שמונה עשרה, וכשהוא מסיים "מחיה המתים" אומרים הציבור קדושת "ובא לציון" או קדושת "יוצר", אינו אומר עמהם "קדוש", לפי שאין הקדושות שוות. אבל אם הציבור אומרים קדושת מוסף, אף על פי שהוא מתפלל שחרית, עונה עמהם "קדוש" וכו', וכן בהיפוך; דקדושת שחרית וקדושת מוסף שוות הן.[דרכי הלכה 14]


דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ שליח ציבור שמתחיל חזרת הש"ץ יאמר "ה' שפתי תפתח" בקול רם כרגיל.
  2. ^ מי שמניח תפילין של רש"י ור"ת , טוב שיניח שניהם ביחד. ואם מניחם זה אחר זה יניח את ר"ת אחרי "קדיש" תתקבל ויקרא "קריאת שמע", "קדש", "והיה כי יביאך" וכו' (עי' שו"ע לד סע' ב).
  3. ^ אם עין תשעה שמכוונים - קרוב להיות שברכותיו לבטלה. ולכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו, ויכוון לברכת החזן (לשון השו"ע קכ"ד ד).
  4. ^ המתפלל צריך שיתן עיניו למטה וליבו למעלה (עי' שו"ע צה סע' ב).
  5. ^ ואנו נוהגים שמרכינים את הראש עד "אלוקי כל בשר" (עיין בא"ח תרומה ט"ו ועיו"ח שם וכה"ח קכ"ד ס"ק י). ויש להזהר לענות "אמן" אחרי ברכת "המחזיר שכינתו לציון" טרם שיתחילו "מודים דרבנן" (בא"ח שם).
  6. ^ ולא יאמר "מודים אנחנו לך" (עי' שו"ע קט סע' א וכה"ח ס"ק כג). אבל אחרי "יהיו לרצון" הראשון יפסיק, ישתחווה ויאמר "מודים אנחנו לך" עם הציבור (בא"ח בשלח כב).
  7. ^ אם אין כוהנים.
  8. ^ כללו של דבר מקום שאם היו כוהנים היו נושאים כפיהם, אומרים "אלוקינו ואלוקי אבותינו" , ויש נוהגים לישא כפים גם בבית אבל וגם בט' באב לפיכך אם אין כהנים, יאמר "אלוקינו ואלוקי אבותינו" (כה"ח קכח ס"ק רסב, בא"ח תצוה כה). וכן במנחת תענית אם מתפללים מנחה קטנה ישאו כפים אם יש כהנים שמתענים, ואם לאו יאמרו "אלוקינו ואלוקי אבותינו" (שו"ע קכט סע' א תקסו סע ח).
  9. ^ שליח הציבור יאמר "יהיו לרצון" בקול רם כרגיל (עי' שו"ע קכב סע' א).
  10. ^ בתענית ציבור אם יש שבעה שמתענים יאמר השליח ציבור "עננו" (עי' שו"ע תקסו סע' ג' כה"ח שם סק לב).
  11. ^ יאמר אחרי "קדושה" את ברכת ה"אל הקדוש" ואחריה ימשיך בלחש (כה"ח קכד סק י).
  12. ^ אם טעה הש"ץ בשבת וביום טוב והתפלל בשחרית תפילת חול, לא יסמוך על מוסף אלא יחזור ויתפלל תפילת שחרית של שבת ויום טוב (עיין ס' קכו סע' ג).
  13. ^ כבר נתבאר לעיל ש"אמן" של "שומע תפילה" ו"האל הקדוש" אינם חיוב כמו "קדושה", אומנם לכתחילה מהיות טוב ימתין לשומעם ואח"כ יתפלל שמונה עשרה, או יתפלל יחד עם הש"ץ (עי' כה"ח קט סקי ב).
  14. ^ לדעת הפר"ח והבא"ח אין עונים אלא רק לאותה תפילה שעומד בה. לא קדושת שחרית במוסף ולא קדושת מוסף בשחרית (שו"ע קט סע' ג וכה"ח שם סק לב).