קיצור שולחן ערוך יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן יט | במהדורה המנוקדת | >>

דיני משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו
ובו יד סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד

(א)[עריכה]

  • בחורף אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם". ומתחילין במוסף של שמיני עצרת. והשמש מכריז מקודם: "משיב הרוח ומוריד הגשם". ואם לא הכריז, אין אומרים אותו אז בתפילת המוסף שבלחש.
וחולה שמתפלל ביחידות בביתו, וכן בני הכפרים שאין להם מנין, ימתינו בתפלת מוסף עד השעה שבוודאי התפללו בעיירות מוסף, ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו.
ואומרים אותו עד מוסף יום ראשון של פסח. דהיינו שהציבור, גם הש"ץ, אומרים אותו עוד בתפילת הלחש; ובחזרת תפילת הש"ץ פוסק מלאמרו. ושוב גם הציבור אין אומרים במנחה, כיוון שכבר שמעו מהש"ץ שפסק מלאמרו.
ומי שמתפלל ביחידות, יקדים להתפלל אז תפילת המוסף בכדי שעדיין לא פסק הש"ץ מלאומרו בעיירות, כי מי שהוא מתפלל לאחר שכבר פסק הש"ץ לאומרו במוסף, אינו אומר עוד.
  • יש מקומות שאומרים בקיץ: "משיב הרוח ומוריד הטל". ויכריז כן השמש קודם מוסף יום א' של פסח. ואז מתחילין לומר כן גם בלחש במוסף, ופוסקין מלומר מוריד הגשם.[דרכי הלכה 1]

(ב)[עריכה]

  • טעה ולא אמר: "משיב הרוח ומוריד הגשם", אם נזכר קודם שאמר הברכה "מחיה המתים", אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע עניין. כגון אם נזכר לאחר שאמר "ומקיים אמונתו", אומר גם כן "לישני עפר", ואומר "משיב הרוח" וכו' "מי כמוך" וכו'. ואם רוצה, יכול לומר לגמרי, "משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים" וכו'.
אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה "מחיה המתים", צריך לחזור[דרכי הלכה 2] לראש תפלת שמונה עשרה. (ולא סגי שיתחיל "אתה גיבור", כי שלוש ברכות הראשונות כחדא חשיבי לעניין זה, שאם סיים הברכה שלא כהוגן, צריך לחזור לראש התפילה). טעה במעריב של פסח או בשחרית או במוסף, ולא אמרו, אין צריך לחזור.

(ג)[עריכה]

  • יש מקומות שאומרים בקיץ "משיב הרוח ומוריד הטל".[דרכי הלכה 3] ואם טעה ואמר כן גם בחורף, אם לא נזכר עד לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", גומר הברכה "מחיה המתים"; ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שכבר זכר טל. ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם, אומר במקום דסלקא עניינא: "מוריד הגשם".

(ד)[עריכה]

  • אם טעה בקיץ ואמר: "משיב הרוח ומוריד הגשם", אם נזכר קודם שאמר הברכה "מחיה המתים", חוזר ומתחיל "אתה גיבור" וכו'.[דרכי הלכה 4] (ואין זאת מדין חזרה, אלא כדי שתהא הברכה ניכרת שאינו אומר בה "משיב הרוח ומוריד הגשם").
אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים "מחיה המתים", חוזר לראש התפילה.
אם לא אמר רק "משיב הרוח" ולא אמר "מוריד הגשם" (בקיץ), אינו מזיק כלל, ואומר: "מכלכל חיים" וכו'.
אם טעה במעריב או בשחרית של שמיני עצרת ואמרו, אין צריך לחזור לראש.

(ה)[עריכה]

  • מתחילין לומר "טל ומטר" בתפילת ערבית של יום שישים לאחר תקופת תשרי, והוא ביום ד' או ביום ה' לחדש דצמבר (משנת תר"ס 1900 ה' או ו' לדצמבר). ואומרים עד פסח.[דרכי הלכה 5] (והיינו בחוץ לארץ. אבל בארץ ישראל מתחילין בערבית של ליל ז' במרחשוון).

(ו)[עריכה]

  • אם טעה ולא אמר "טל ומטר", אם נזכר קודם שסיים הברכה "מברך השנים", אומר שם "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבענו" וכו', וחותם כראוי. ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה, מתפלל להלן; ובתוך ברכת "שמע קולנו", אחר "ריקם אל תשיבנו", אומר: "ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע" וכו'.
ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר "ברוך אתה", כל שלא אמר עדיין את השם, יכול לומר "ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע" וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה "שומע תפילה", חוזר ומתחיל "ברך עלינו" וכו'.
ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק "יהיו לרצון" וגו', חוזר לראש התפילה.[דרכי הלכה 6]

(ז)[עריכה]

  • טעה בקיץ ואמר "טל ומטר", חוזר ומתחיל "ברך עלינו". ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק "יהיו לרצון", חוזר לראש התפילה.[דרכי הלכה 7]

(ח)[עריכה]

  • אם נסתפק לו אם אמר "משיב הרוח" או לא אמר, אם הוא לאחר שלושים יום, שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי, חזקתו שגם עתה התפלל כהרגל שלו כראוי. אבל בתוך שלושים יום, צריך לחזור ולהתפלל. וכן ב"טל ומטר", אם מסתפק לו לאחר שכבר התפלל תשעים תפילות כראוי, מוקמינן אחזקתיה שגם עתה התפלל כראוי. וקודם לכן, צריך לחזור ולהתפלל.[דרכי הלכה 8]

(ט)[עריכה]

  • טעה במעריב ליל ראשון של פסח והתפלל תפלת שמונה עשרה של חול, ונזכר לאחר שהתחיל "ברך עלינו", שהדין הוא שצריך לסיים כל אותה ברכה (כמו שנתבאר לעיל סימן ע"ו), אינו אומר "טל ומטר", כיון שגם הציבור אינם אומרים.
ואם חלה השאלה (הוא יום התחלת לשאול טל ומטר) ביום שבת, וטעה והתפלל של חול, והתחיל "ברך עלינו" גם כן, אינו אומר "טל ומטר", כיוון שהציבור עדיין לא התחילו. והיחיד נגרר תמיד אחר הציבור.

(י)[עריכה]

  • שכח "יעלה ויבוא" בראש חודש בשחרית או במנחה, ובחול המועד בין בשחרית בין במנחה בין במעריב. אם נזכר קודם שאמר "יהיו לרצון", חוזר ומתחיל "רצה".
ואפילו אם נזכר קודם שהתחיל "מודים", כיון שסיים ברכת "המחזיר שכינתו לציון", צריך להתחיל "רצה"[דרכי הלכה 9] (כמו שנתבאר ב"משיב הרוח"). אך אם נזכר קודם ברכת "המחזיר שכינתו לציון", אומרו שם, ומסיים "ותחזינה עינינו" וכו'.
ואם לא נזכר עד לאחר "יהיו לרצון" וגו', חוזר לראש התפלה.
  • ובראש חודש אם שכח "יעלה ויבוא" במעריב, בין שראש חודש הוא ב' ימים, בין שאינו אלא יום אחד, כיוון שאמר "ברוך אתה ה'" והזכיר את השם, שוב אינו חוזר, אלא מסיים "המחזיר שכינתו לציון" וגומר תפלתו. והטעם בזה, מפני שלא היו מקדשין את החודש בלילה.

(יא)[עריכה]

  • שכח בראש חודש או בחול המועד "יעלה ויבוא" בשחרית, אף על פי שלא נזכר עד לאחר שהתפלל מוסף (שכבר זכר של ראש חודש ושל חול המועד), מכל מקום צריך לחזור[דרכי הלכה 10] ולהתפלל שחרית. ואם עבר זמנה, ישלימנה בתפילת המנחה (עיין שערי תשובה סימן ק"ח ס"ק י"ב), כדלקמן סימן כ"א סעיף ד'. ועיין לקמן סימן כ' סעיף י'.

(יב)[עריכה]

  • בכל מקום שהוא צריך לחזור ולהתפלל, צריך להמתין כדי הילוך ארבע אמות.

(יג)[עריכה]

  • ש"ץ שטעה בתפילת הלחש, אינו חוזר ומתפלל שנית, מפני טורח הצבור, אלא סומך על התפילה שיתפלל בקול רם. (ולכן לאחר חזרת התפילה יאמר "אלהי נצור" וכו' ויפסיע ג' פסיעות). אך אם טעה בשלוש ברכות ראשונות, ונזכר קודם שהשלים תפילתו בעניין שלא יהא בחזרתו טורח הציבור, יחזור.

(יד)[עריכה]

  • ביום התענית, בין בתענית ציבור בין בתענית יחיד, אומרים בתפילת המנחה[דרכי הלכה 11] בברכת "שמע קולנו", "עננו". וכשמגיע ל"בכל עת צרה וצוקה", יסיים "כי אתה שומע" וכו'.
ואם שכח מלומר "עננו", אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם מברכת "שומע תפילה", אינו חוזר ואומרו, אלא לאחר שגמר כל התפילה, לאחר "אלהי נצור" קודם שיעקור רגליו, אומרו עד "בכל עת צרה וצוקה", ומסיים "יהיו לרצון" וכו'.
ואם לא נזכר עד לאחר שעקר רגליו, אינו אומרו עוד כלל.

דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ נוהגים לומר לפני מוסף בסוכות ובפסח "פיוט" לגשם או לטל. ואין השמש מכריז. ואף אם לא אמרו הפיוט ולא הכריז השמש יאמרו הש"ץ והציבור בתפילת מוסף "משיב הרוח" בחורף "מוריד הטל" בקיץ. ויאמרוהו גם בתפילת לחש וגם בחזרה (כה"ח קיד ס"ק ו יד).
  2. ^ למנהגנו שאומרים "מוריד הטל" בקיץ, אם שכח בחורף לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ואמר מוריד הטל "אינו חוזר" (שו"ע קיד סע ה). אם נזכר שטעה לפני שסיים את ברכת "מחיה המתים", יחזור ויתחיל "אתה גיבור" ויאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם". אם נזכר אחרי שאמר כבר מילת ה' של ברכת "מחיה המתים" אין מחזירין אותו (שו"ע קיד ה ונו"כ).
  3. ^ אנו אומרים בקיץ "מוריד הטל".
  4. ^ אם טעה ואמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה' " ועדיין לא אמר "מחיה מתים" יאמר למדני חוקך, ויחזור לראש ויש אומרים שיחזור ל"אתה גיבור". אם סיים "מחיה המתים" ולא התחיל "אתה קדוש" יש אומרים שיחזור לראש ויש אומרים שיחזור ל"אתה גיבור" וכן נוהגים (כה"ח קיד ס"ק כז כח).
  5. ^ בארץ ישראל מתילים בליל ז' בחשוון לומר "ברך עלינו" "ותן טל ומטר לברכה". בקיץ אומרים "ברכנו" החל ממוצאי יום טוב ראשון של פסח (שו"ע קיז סע' א).
  6. ^ טעה ואמר בחורף "ברכנו" ונזכר בתוך הברכה ממתין מעט וחוזר ומתחיל "ברך עלינו". אם נזכר אחר שאמר "מברך השנים" יאמר במקום "ותן טל ומטר לברכה". ואם התחיל "תקע" ימשיך להתפלל ויאמר "ותן טל ומטר לברכה" ב"שמע קולנו" . וכן יאמר אם נזכר אחר שאמר "שומע תפילה". אבל אם התחיל "רצה" חוזר ל"ברך עלינו" וממשיך "תקע" וכו' עד הסוף. ואם אמר "יהיו לרצון" השני חוזר לראש התפילה. ואם אמר "ברוך אתה ה' " וטרם סיים "מברך השנים" או "שומע תפילה" – יאמר "למדני חוקך", ואחר כך "ותן טל ומטר לברכה" "ברוך אתה ה' מברך השנים" או "ברוך אתה ה' שומע תפילה" (בא"ח בשלח יח).
  7. ^ טעה בקיץ ואמר "ברך עלינו" – אם נזכר באמצע, מפסיק קצת זמן "כדי הילוך ארבע אמות", וחוזר ל"ברכנו". אם אמר ברוך אתה ה' " יאמר "למדני חוקך" וחוזר ל"ברכנו". אם אמר "מברך השנים" חוזר ל"ברכנו". וכן בכל מקום שנזכר – חוזר ל"ברכנו". אם הגיע ל"יהיו לרצון" האחרון חוזר לתחילת שמונה עשרה (בא"ח בשלח יח).
  8. ^ אם הרגיל את עצמו תשעים פעם לומר כדרך הנכונה ונסתפק לו אם טעה, אינו חוזר (שו"ע קיד סע' ט).
  9. ^ אם לא התחיל "מודים" – דינו כאילו לא סיים ברכה, ויכול לומר שם "יעלה ויבוא" (בא"ח ש"ש ויקרא יב).
  10. ^ אם נזכר אחרי מוסף – לא יתפלל שוב שחרית, אלא מנחה שתים (בא"ח ויקרא יג).
  11. ^ אנו אומרים "עננו" גם בשחרית. אם שכח לומר "עננו" יאמרנו לפני יהיו לרצון השני (שו"ע תקסה סע' ב ג. דיני ש"ץ עיין לקמן סימן כ סע יח).