קיצור שולחן ערוך טז
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן טז | במהדורה המנוקדת | >>
דיני הפסקות בברכות קריאת שמע ובקריאת שמע
ובו ה סעיפים:
סעיף א
[עריכה]- קריאת שמע ושלוש ברכותיה, שהן "יוצר אור", אהבה רבה,[דרכי הלכה 1] "אמת ויציב", (וכן במעריב, קריאת שמע וברכותיה), הן חמורים יותר מפסוקי דזמרה, והן נחלקים לפרקים.
- ואלו הן בין הפרקים. בין "יוצר המאורות" לאהבה רבה. בין "הבוחר בעמו ישראל באהבה" ל"שמע ישראל". בין "ובשעריך" ל"והיה אם שמוע". בין "על הארץ" ל"ויאמר".
סעיף ב
[עריכה]- בין הפרקים מותר לומר אמן על כל ברכה שהוא שומע,[דרכי הלכה 2] ומכל שכן דמותר לענות לקדושה ולקדיש ולברכו. אבל "ברוך הוא וברוך שמו" לא יאמר. וגם אם שומע שהקהל אומרים קריאת שמע, לא יאמר עמהם את הפסוק "שמע ישראל", אלא יאמר מה שהוא אומר בקול רם כדרך שאומרים הקהל "שמע ישראל" (ויעביר ידיו על עיניו כדרך שעושים בפסוק "שמע ישראל"), שיהא נראה כאילו קורא עמהם.
סעיף ג
[עריכה]- באמצע הפרק אינו עונה אמן, רק אחר ברכת "האל הקדוש", ואחר ברכת "שומע תפילה".
- ובקדיש יאמר "אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא"; וכשאומר הש"ץ "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", יאמר גם כן "אמן". ושאר אמנים שבקדיש לא יענה, שאינם מעיקר הקדיש.
- ובקדושה ישתוק וישמע מהש"ץ, ויאמר עם הקהל: "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו" וישתוק, ויאמר עם הקהל: "ברוך כבוד ה' ממקומו", ויותר לא יאמר, שאינו מעיקר הקדושה. (ויש אומרים שיאמר גם "ימלוך ה' לעולם, אלהיך ציון לדור ודור, הללויה" עם הקהל).
- ואם שומע "ברכו", בין מן הש"ץ בין מן העולה לתורה, עונה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וגם אמן שאחר ברכות העולה.
- ואם הקהל אומרים "מודים", ישחה גם כן ויאמר: "מודים אנחנו לך" ולא יותר.
- ואם שומע קול רעם, יש אומרים דמותר לו גם כן להפסיק ולברך (מג"א), ויש אומרים דלא יפסיק בזה[דרכי הלכה 3] (בכור שור).
סעיף ד
[עריכה]- אלו ההפסקות שאמרנו שמותר להפסיק באמצע הפרק, אם הוא בברכות, יכוין שיהא ההפסק היכא דסליק ענינא. ואם הוא בקריאת שמע, יכוין שיהא ההפסק בין פסוק לפסוק. ואם אי אפשר, מותר לו להפסיק אפילו באמצע הפסוק, ויתחיל אחר כך מתחילת הפסוק.
סעיף ה
[עריכה]- מה שאמרנו שמותר להפסיק באמצע הפרק לדברים שאמרנו, אינו הדין בפסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כי בהם אסור להפסיק בכל עניין, ואפילו המלך שואל בשלומו, לא יפסיק להשיבו.
- בין "אני ה' אלהיכם" ל"אמת ויציב", גם כן לא יפסיק כלל, משום דכתיב בקרא: "וה' אלהים אמת" (ירמיה י), לכך אין מפסיקין בין "אלהיכם" ל"אמת". ונכון ליזהר שלא להפסיק, עד לאחר שאמר גם תיבת "ויציב" (לפי שגם ויציב הוא לשון אמת). ואחר כך יכול להפסיק כמו במקום אחר באמצע פרק.[דרכי הלכה 4]
- וגם בין "הבוחר לעמו ישראל באהבה" ל"שמע ישראל", יש אומרים דדינו כאמצע הפרק ולא כבין הפרקים.
- (דין לשאול בשלום ולהשיב שלום, בזמן הזה אין מקפידין, ואין להפסיק בזה אפילו בין הפרקים).
דרכי הלכה
[עריכה]הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים
- ^ ברכה שניה מתחילה באהבת עולם (שו"ע ס סע' א).
- ^ אפילו "בין הפרקים" לא יענה "אמן" על ברכות (שו"ע נט סע' ד).
- ^ אנו עונים באמצע פרק על חמש אמנים ראשונים ב"קדיש". "יהא שמיא רבה" עד "בעלמא". שני פסוקים ראשונים ב"קדושה". ג' תיבות "מודים אנחנו לך" ו"ברכו את ה' המבורך". אם קראהו יעלה לתורה וישתדל לעלות בין הפרקים, וכן יעשה בברכת תפילין שיברך בין הפריקים ואין מברכים על ברכת רעמים וברקים. ואין עונים "אמן" על ברכות אפילו לא על "האל הקדוש" ו"שומע תפילה". ואם קיבל טלית – יתעטף בה בלי ברכה ויברך אחרי העמידה (ספר הלכה ב לוח הפסקות).
- ^ בט"ו ווי"ן של "ויציב ונכון וכו' " מותר להפסיק כמו באמצע פרק, אבל אחר כך יחזור ויאמר שוב מתחילת "ויציב ונכון וכו' " (בא"ח שמות ז).