קיצור שולחן ערוך יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן יז | במהדורה המנוקדת | >>

דיני קריאת שמע
ובו י' סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י

(א)[עריכה]

  • התחלת זמן קריאת שמע של שחרית הוא כמו זמן תפילין. ונמשך זמנה עד רביעית היום, בין שהיום ארוך, בין שהוא קצר. ונחשב היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים.
ומצווה מן המובחר לקרות כותיקים (המחבבים את המצוות), שהיו מכוונין לקרותה מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה, ויסמוך לה התפילה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן, שכרו מרובה מאד.
ועל כל פנים צריכין ליזהר מאוד שלא לאחר הזמן מרביעית היום, ובפרט בימות הקיץ, כשהיום ארוך.
במדינתנו לפעמים סוף הזמן הוא קודם השעה השביעית.
ומכל מקום בדיעבד אם עבר הזמן, מותר לקרות קריאת שמע עם ברכותיה עד שליש היום. אבל לאחר שליש היום, אסור לומר הברכות, אלא אומר קריאת שמע לבד, ואפילו כל היום[דרכי הלכה 1] (ויש אומרים דגם הברכות יכול לומר כל היום).

(ב)[עריכה]

  • מותר לקרות קריאת שמע בין יושב בין עומד.[דרכי הלכה 2] ואם היה יושב, אסור להחמיר ולעמוד. אבל אסור לקרות כשהוא שוכב. ואם הוא שוכב כבר, יטה את עצמו על צידו ממש ויקרא. ואם הוא חולה קצת וקשה לו לשכב על צידו ממש, מכל מקום מחוייב להטות את עצמו קצת על צידו.

(ג)[עריכה]

  • קודם[דרכי הלכה 3] שיתחיל, יכוין לצאת מצוַת קריאת שמע שציוונו הקדוש ברוך הוא.[דרכי הלכה 4] ובאמרו "שמע ישראל", יכוין את הפירוש: שמע ישראל כי ה', שהוא אלהינו, הוא ה' אחד, יחיד ומיוחד בשמים ובארץ.[דרכי הלכה 5]
ויאריך בחי"ת של "אחד", כדי שימליך הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ. ובדלי"ת יאריך קצת גם כן, שיעור שיחשוב שהקדוש ברוך הוא, הוא יחיד בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם. ולא יאריך יותר משיעור זה.
וידקדק שלא יקלקל קריאת התיבה "אחד" על ידי מה שמאריך בו קצת, כי קצת מהמון עם מקלקלין: יש אומרים "אחאד", ויש אומרים "אחד-ע". ומוטב שלא להאריך, מלהאריך ולקלקל.
נוהגין לומר "שמע ישראל" בקול רם לעורר הכוונה, ומשימין יד ימין על העיניים.[דרכי הלכה 6]
לאחר שאומרים "אחד", שוהין קצת ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש (חוץ מיום הכיפורים), וצריכין לכוין בו גם כן פירוש המילות.[דרכי הלכה 7]

(ד)[עריכה]

  • שוהה מעט ואומר "ואהבת" וגו'. וכן בין פרשה זו לפרשה "והיה אם שמוע" - יפסיק מעט, וכן קודם "ויאמר" יפסיק מעט. ויכוין בפרשת "ויאמר", לקיים מצוַת עשה של זכירת יציאת מצרים.

(ה)[עריכה]

  • צריך לקרות קריאת שמע בדקדוק גדול מתוך סידור מדוייק היטב. וישמיע לאוזניו מה שהוא מוציא מפיו. וישגיח שלא יאמר דגוש במקום רפה, או רפה במקום דגוש,[דרכי הלכה 8] ויפסיק קצת בכל מקום שנרשם קו כזה |.[דרכי הלכה 9] וגם בפסוקי דזמרה, צריך לדקדק בכל זה.
ויטעים יפה העי"ן של תיבת "נשבע", שלא יהא נשמע כאלו אמר "נשבה" בה"א. וכן בזי"ן של "תזכרו", ושל "וזכרתם", ידקדק היטב, שלא יהא נשמע כאלו אמר בשי"ן.

(ו)[עריכה]

  • הקורא קריאת שמע, לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו. אך לצורך מצווה, מותר לרמוז בפרשה שניה.[דרכי הלכה 10]

(ז)[עריכה]

  • קודם קריאת שמע, כשאומר "והביאנו" וכו', נוטל את הציצית בידו, ואוחזן בשעת קריאת שמע ביד שמאל בין קמיצה לזרת כנגד ליבו. וכשמגיע ל"ויאמר", שהיא פרשת ציצית, אוחזן גם בימינו. וכשאומר "וראיתם אותו", נותנם על העיניים, ומסתכל בהם ונושקן.
ונוהגין שבכל פעם שאומר תיבת "ציצית", נושקן.
ואוחזן עד "ונחמדים לעד", שאז נושקן ומניחן מידיו.

(ח)[עריכה]

  • באמרו "אני ה' אלהיכם", יאמר מיד גם תיבת "אמת", שלא להפסיק ביניהם. וגם השליח צבור אומר כן, וחוזר ואומר: "ה' אלהיכם אמת". ויכוין כל אחד לשמוע שלוש תיבות אלו מפי השליח צבור, כי באלו שלוש תיבות נשלמו רמ"ח תיבות בקריאת שמע, כנגד רמ"ח איברים שבאדם.
ומתחילין אחר כך "ויציב", אבל אסור לומר עוד הפעם "אמת".
ומי שמתפלל ביחידות, יאמר קודם קריאת שמע: "אל מלך נאמן", להשלים בשלוש תיבות אלו מניין רמ"ח.[דרכי הלכה 11]

(ט)[עריכה]

  • אם הפסיק באמצע קריאת שמע (דהיינו מן "שמע ישראל" עד "על הארץ") מחמת אונס, שהיה מוכרח להפסיק, כגון שהיה צריך לצאת לעשות צרכיו, או שנמצא צואה בבית, אם שהה משך זמן שהיה הוא יכול לומר כל קריאת שמע, צריך לחזור לתחילת קריאת שמע.

(י)[עריכה]

  • קרא קריאת שמע, ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שקורין קריאת שמע, צריך לקרות עמהם כל קריאת שמע, שלא ייראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חביריו; ויקבל שכר כקורא בתורה. והוא הדין אם הוא בבית הכנסת, ואומר דברי תחנונים או פסוקים, במקום שרשאי להפסיק (ואם עומד במקום שאינו רשאי, נתבאר לעיל).[דרכי הלכה 12]
ואם הוא עדיין לא קרא קריאת שמע, קורא גם כן עם הציבור, אבל צריך שיתכוין שלא לצאת ידי חובתו, כדי שיקרא אחר כך עם הברכות.
וכן שאר דברים שהציבור אומרים, כגון "תהלה לדוד" ו"עלינו" וכדומה, ואפילו פיוטים, אומר עמהם, ואל יפרוש את עצמו מן הציבור.


דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ זמן "קריאת שמע" בשעת דחק הוא מעלות השחר ויכול לאומרה בברכותיה רק עד שליש היום. ובלי ברכות יאמרנה עד צאת הכוכבים שהוא כעשרים דקות אחר השקיעה. (ספר הלכה ב מז נה).
  2. ^ ע"פ הסוד טוב לקרוא "קריאת שמע" כשהוא יושב. אבל מי שעייף יכול לעמוד ב"קריאת שמע" כדי להעביר שינה מעיניו (בא"ח וארא טו טז).
  3. ^ יקרא קריאת שמע בכוונה באימה ביראה ברתת ובזיע (שו"ע ס"א סע' א).
  4. ^ קודם שיקרא קריאת שמע יכוון לקיים מצות עשה מן התורה שנצטווינו לקרוא קריאת שמע פעמים ביום, כמו שכתוב "ודברת בם וכו' בשכבך ובקומך" וכן יכוון לקיים מצוות עשה ליחד את ה' (בא"ח וארא ו) אם לא כיון אפילו במחשבה כנ"ל – לא יצא ידי חובה (שו"ע שם סע' ד).
  5. ^ בפסוק "שמע ישראל",כל שתי תיבות יפסיק מעט, ויכוון בהן: שמע ישראל – קבל והבן את ישראל כי ה' הוא אלהינו. ועוד, כי ה' הוא אחד. ועי"ן של "שמע" ודל"ת של "אחד", יכוון במחשבתו באותיות גדולות. ויאריך בדל"ת של "אחד" ויכוון שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם. ויש מכוונים א' – ה' יחיד בעולמו. ח'- מושל בשבעה רקיעים ובארץ. ד'- מושל בארבע רוחות העולם. יכוון בקריאת שמע לקיים מצות עשה מדאורייתא. אם לא כיוון כלל בפסוק הראשון של קריאת שמע חוזר וקוראו שנית. אמנם לא יחזור מיד עד שיגמור פרשה ראשונה של קריאת שמע עד "ובשעריך" ויחזור ויקרא שוב "שמע ישראל" בכוונה וימשיך "ברוך וכו' "
  6. ^ בעת קריאת שמע בבוקר ישים טלית על פניו ויד ימין על הטלית מעל העינים ויש סוד בדבר (בא"ח ועיו"ח שם)
  7. ^ ואם לא כיוון – טוב לחזור (בא"ח שם ו). יאמר "ברוך שם וכו' " בלחש אך ישמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו. כשאומר "מלכותו" ירכין את ראשו מעט למטה, ויש סוד בדבר (בא"ח וארא יא). נהגו לנשק האצבעות אחרי "ברוך שם וכו' "
  8. ^ ויקרא קריאת שמע בטעמים כמו שכתוב בתורה (שוע" ס"א סע' כד).
  9. ^ אין בדפוס זה קווים שציין המחבר, אך כוונתו שיזהר להפסיק בין כל שתי מלים שאותיותיהם כפולות כמו בכל לבבכם וכד' (שוע סח סע' ב).
  10. ^ לכן מותר ליתן צדקה בפרשה שניה.
  11. ^ כשיסיים הש"ץ "ה' אלוקיכם" בקול רם יענו הציבור "אמת" בקול רם והש"ץ יענה עמהם "אמת" בלחש, ואחר כך יחזור ויאמר "ה' אלוקיכם אמת" בקול רם. והציבור אינם חוזרים לומר "אמת", אלא אומרים "ויציב ונכון וקיים וכו' ". יכוון לשמוע "ה' אלוקיכם אמת" מש"ץ והוא יכוון להוציא את הציבור ידי חובה. המתפלל ביחיד , וכן אם מתפלל עם הציבור ועודנו באמצע ק"ש והש"ץ כבר השלים ק"ש, וכן אם הש"ץ אינו יודע להוציא את הרבים ידי חובה, בכל המקרים האלה, כשיגיע ל"ה' אלוקיכם" – יאמר "אמת" בלחש ויכפול בעצמו "ה' אלוקיכם אמת" (בא"ח וארא א).
  12. ^ אם נמצא במקום שיכול להפסיק כגון שנמצא בקרבנות וכד' טוב שיאמר כל קריאת שמע, ולפחות יאמר פרשה ראשונה. ואם נמצא במקום שאין יכול להפסיק כגון ברכות "קריאת שמע", יניח ידו על עיניו שיראה כקורא "קריאת שמע" ולא יפורש מן הציבור. (בא"ח וארא יח).