קיצור שולחן ערוך ד
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ד | במהדורה המנוקדת | >>
הנהגת בית הכסא ודיני אשר יצר
ובו ו סעיפים:
(א)
[עריכה]- ירגיל את עצמו ליפנות ערב ובוקר, שהוא זריזות ונקיות. אם אינו יכול ליפנות, ילך ארבע אמות וישב ויעמוד וישב, עד שייפנה, או יסיח דעתו מדברים אחרים. המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו, ואם משהה מלהטיל מים בעת צרכו, עובר גם משום "לא יהיה בך עקר".[דרכי הלכה 1]
סעיף ב
[עריכה]- יהא צנוע בבית הכסא. לא יגלה את עצמו עד שישב, וגם אז יצמצם, שלא לגלות רק מה שמוכרח לו לגלות שלא לטנף את בגדיו. וייזהר בזה גם בלילה כמו ביום.[דרכי הלכה 2]
- אם נפנה במקום מגולה, שאין שם מחיצות, יכוין שיהא פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור. ואם יש מחיצה, יכול ליפנות בכל ענין אם אחוריו לצד המחיצה. ולהשתין מותר בכל עניין. לא ייפנה בפני שום אדם, ואפילו בפני גוי אסור, אבל להשתין מותר אפילו ביום בפני רבים אם צריך לכך, משום דאיכא סכנה אם יעצור את עצמו. ומכל מקום יש לו להסתלק לצדדין.
(ג)
[עריכה]- לא ייפנה בעמידה, ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שיני הכרכשתא. ולא ימהר לצאת מבית הכסא, עד אשר ברור לו שאינו צריך עוד. וכשמטיל מים בעמידה, ישגיח שלא ינתזו על מנעליו ובגדיו. ויזהר מאוד שלא לאחוז בידיו במילתו (ועיין לקמן סימן קנ"א).
(ד)
[עריכה]- בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה (כדלקמן סימן ה' סעיף ב'). לכן בהיותו שמה, טוב שיהרהר בעסקיו ובחשבונותיו, שלא יבא לידי הרהור תורה או הרהור עבירה חס ושלום. ובשבת, שאין להרהר בעסקיו, יהרהר בדברים נפלאים שראה ושמע וכדומה.[דרכי הלכה 3]
(ה)
[עריכה]- ייזהר לקנח את עצמו יפה, כי אם יש לו אפילו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדושה [דרכי הלכה 4](כדלקמן סימן ה' סעיף ג').
- לא יקנח ביד ימין, מפני שקושר בה התפילין. ומהאי טעמא אין לקנח באצבע אמצעי של שמאל, שכורך עליו הרצועה של תפילין. ואיטר יד, יקנח בשמאל דידיה, שהוא ימין של כל אדם.
(ו)
[עריכה]- בכל פעם שנפנה או שמטיל מים, ואפילו רק טיפה אחת, ירחץ ידיו במים ויברך ברכת אשר יצר. אם הטיל מים או נפנה ושכח מלברך אשר יצר, ואחר כך שוב הטיל מים או נפנה, ונזכר שבראשונה לא בירך, אינו צריך לברך רק פעם אחת.[דרכי הלכה 5] ומי ששותה סם משלשל ויודע שיצטרך לפנות כמה פעמים[דרכי הלכה 6] - לא יברך עד לאחר הגמר.
דרכי הלכה
[עריכה]הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים
- ^ כשצריך לנקביו אסור להתפלל או ללמוד אפילו יעבור זמן תפילה (בא"ח משפטים ב).
- ^ יהא צנוע בבית הכסא אפילו סור ואפילו בזמן הזה, מפני הרוח הרעה ששורה שם (בא"ח ויצא ד).
- ^ יכול להרהר בעסקיו אפילו בשבת אם רוצה להמנע מהרהורים אסורים, כיון שרק ממידת חסידות אין לאדם להרהר בעסקים בשבת. וכן יעשה אם רוצה להמנע ממחשבה בדברי תורה בבית הכסא (שע"ע שו סע' ח). ובכל מקרה לא ידבר בעת שהותו בשירותים ובמיוחד בשעה שנפנה לנקביו.
- ^ עיקר הרחיצה במים (בא"ח ויצא יא).
- ^ מי ששכח לברך אשר יצר ונזכר תוך חצי שעה, יברך בשם ומלכות. ואם נזכר אחרי חצי שעה, יברך בלי שם ומלכות. (בא"ח ויצא יב). לא יברך עד לאחר הגמר.
- ^ אדם שנפנה לנקביו לעיתים קרובות בגלל מחלה או תרופה, אם מרגיש צורך לפנות בעת שסיים, נוטל ידיו ואינו מברך. ואם אינו מרגיש צורך, אע"פ שיודע שאחר זמן מועט יצטרך שוב לנקביו – נוטל ידיו ומברך (כה"ח ז ס"ק ב).