קטגוריה:מלכים א יט טז

<< | ספר מלכים א • פרק י"ט • פסוק ט"ז | >>

ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך.

וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.

המהדורה המוטעמת:

וְאֵת֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י תִּמְשַׁ֥ח לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ מֵאָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה תִּמְשַׁ֥ח לְנָבִ֖יא תַּחְתֶּֽיךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֵת֙ וְ - ו' החיבור
אֵת֙ - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To יֵה֣וּא יֵה֣וּא - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3058
מורפ': HNp בֶן בֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־נִמְשִׁ֔י נִמְשִׁ֔י - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5250
מורפ': HNp תִּמְשַׁ֥ח תִּמְשַׁ֥ח - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4886
מורפ': HVqi2ms לְמֶ֖לֶךְ לְ - מילת יחס
מֶ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/4428
מורפ': HR/Ncmsa עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־יִשְׂרָאֵ֑ל יִשְׂרָאֵ֑ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־אֱלִישָׁ֤ע אֱלִישָׁ֤ע - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 477
מורפ': HNp בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־שָׁפָט֙ שָׁפָט֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 8202
מורפ': HNp מֵאָבֵ֣ל מֵ - מילת יחס
אָבֵ֣ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: m/65+
מורפ': HR/Np מְחוֹלָ֔ה מְחוֹלָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 65
מורפ': HNp תִּמְשַׁ֥ח תִּמְשַׁ֥ח - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4886
מורפ': HVqi2ms לְנָבִ֖יא לְ - מילת יחס
נָבִ֖יא - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/5030
מורפ': HR/Ncmsa תַּחְתֶּֽיךָ תַּחְתֶּֽי - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8478
מורפ': HR/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

יֵה֣וּא מונח (משרת, דרגא 5) בֶן־נִמְשִׁ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תִּמְשַׁ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) לְמֶ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאֶת־אֱלִישָׁ֤ע מהפך (משרת, דרגא 5) בֶּן־שָׁפָט֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מֵאָבֵ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מְחוֹלָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

תִּמְשַׁ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) לְנָבִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)

תַּחְתֶּֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ במקומך (כי אתה קנאי מדי, או בגלל שהתייאשת).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות