קטגוריה:דברים כט כד

<< | ספר דברים • פרק כ"ט • פסוק כ"ד | >>

ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים.

וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

המהדורה המוטעמת:

וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאָ֣מְר֔וּ וְ - ו' החיבור
אָ֣מְר֔וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq3cp עַ֚ל עַ֚ל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עָֽזְב֔וּ עָֽזְב֔וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 5800 a
מורפ': HVqp3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּרִ֥ית בְּרִ֥ית - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1285
מורפ': HNcfsc יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֵ֣י אֱלֹהֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc אֲבֹתָ֑ם אֲבֹתָ֑ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp3mp אֲשֶׁר֙ אֲשֶׁר֙ - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr כָּרַ֣ת כָּרַ֣ת - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3772
מורפ': HVqp3ms עִמָּ֔ם עִמָּ֔ - מילת יחס
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp3mp בְּהוֹצִיא֥וֹ בְּ - מילת יחס
הוֹצִיא֥ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/3318
מורפ': HR/Vhc/Sp3ms אֹתָ֖ם אֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp מֵאֶ֥רֶץ מֵ - מילת יחס
אֶ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרָֽיִם מִצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאָ֣מְר֔וּ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַ֚ל יתיב (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עָֽזְב֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֶת־בְּרִ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֱלֹהֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲבֹתָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֲשֶׁר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כָּרַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) עִמָּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בְּהוֹצִיא֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵאֶ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) מִצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאָמְרוּ: "עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם, אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיֵימְרוּן עַל דִּשְׁבַקוּ יָת קְיָמָא דַּייָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְהוֹן דִּגְזַר עִמְּהוֹן בְּאַפָּקוּתֵיהּ יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):	וְיֵימְרוּן מְטוּל דִשְׁבָקוּ יַת קְיָימָא דַיְיָ אֱלָהָא דְאַבְהַתְהוֹן דְגָזַר עִמְהוֹן בְּאַפְקוּתֵיהּ יַתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: