קטגוריה:דברים ו טו

<< | ספר דברים • פרק ו' • פסוק ט"ו | >>

כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה.

כִּי אֵל קַנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶ֠ה אַף־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֵ֥ל אֵ֥ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa קַנָּ֛א קַנָּ֛א - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7067
מורפ': HAamsa יְהוָ֥ה יְהוָ֥ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֖יךָ אֱלֹהֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms בְּקִרְבֶּ֑ךָ בְּ - מילת יחס
קִרְבֶּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/7130
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms פֶּן פֶּן - ו' החיבור

צורת יסוד: 6435
מורפ': HC־יֶ֠חֱרֶה יֶ֠חֱרֶה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2734
מורפ': HVqi3ms אַף אַף - מילית, חיוב

צורת יסוד: 639
מורפ': HTa־יְהוָ֤ה יְהוָ֤ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֱלֹהֶ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms בָּ֔ךְ בָּ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp2fs וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ וְ - ו' החיבור
הִשְׁמִ֣ידְ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/8045
מורפ': HC/Vhq3ms/Sp2ms מֵעַ֖ל מֵ - מילת יחס
עַ֖ל - מילת יחס

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R פְּנֵ֥י פְּנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc הָאֲדָמָֽה הָ - מילית, ה' הידיעה
אֲדָמָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/127
מורפ': HTd/Ncfsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) קַנָּ֛א תביר (משנה, דרגא 3)

יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּקִרְבֶּ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

פֶּן־יֶ֠חֱרֶה תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

אַף־יְהוָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בָּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מֵעַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

פְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֲדָמָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, פֶּן (יש להזהר מלבגוד בה') שמא יֶחֱרֶה אַף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֲרֵי אֵל קַנָּא יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִינְתֵיהּ בֵּינָךְ דִּלְמָא יִתְקַף רוּגְזָא דַּייָ אֱלָהָךְ בָּךְ וִישֵׁיצֵינָךְ מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):	אֲרוּם אֱלָהָא קַנְאָן וּפוּרְעָן יְיָ אֱלָהָכוֹן שְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן דִּלְמָא יִתְקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן בְּכוֹן וִישֵׁיצִינוּךְ בְּסַרְהוֹבַיָא מֵעִילַוֵי אַפֵּי אַרְעָא: