קטגוריה:במדבר ב ז
מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן.
מַטֵּה זְבוּלֻן וְנָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃
מַטֵּ֖ה מַטֵּ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4294
מורפ': HNcmsc זְבוּלֻ֑ן זְבוּלֻ֑ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2074
מורפ': HNp וְנָשִׂיא֙ וְ - ו' החיבור
נָשִׂיא֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5387 a
מורפ': HC/Ncmsa לִבְנֵ֣י לִ - מילת יחס
בְנֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc זְבוּלֻ֔ן זְבוּלֻ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2074
מורפ': HNp אֱלִיאָ֖ב אֱלִיאָ֖ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 446
מורפ': HNp בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־חֵלֹֽן חֵלֹֽן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2497
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מַטֵּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
זְבוּלֻ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְנָשִׂיא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לִבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) זְבוּלֻ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֱלִיאָ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
בֶּן־חֵלֹֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
מַטֵּה זְבוּלֻן, וְנָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שִׁבְטָא דִּזְבוּלוּן וְרַבָּא לִבְנֵי זְבוּלוּן אֱלִיאָב בַּר חֵלוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שִׁבְטָא דִזְבוּלוּן וְרַבָּא דַהֲוָה מְמַנֵי עַל חֵילְוַת שִׁבְטָא דִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בַּר חֵילוֹן: |
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית