קובץ יסודות וחקירות/שפחה כנענית
הגדרה
[עריכה]אשה שהיתה גויה ונמכרה כשפחה לישראל.
בערך זה נדון בדינים המיוחדים לשפחה כנענית. שאר דיניה שווים לעבד כנעני, ע"ע עבד כנעני במצוות, ערך קנייני עבד כנעני וערך שחרור עבד כנעני.
נקראת גם סתם שפחה (ויקרא יט-כ). וכן נקראת אמתא (גיטין לח., לט:, קידושין ח: ורש"י שם ד"ה פריטי), ובפסוק נקראת גם אמה (מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה (ויקרא כה-מד)), אע"פ שסתם אמה בלשון חז"ל היא אמה עבריה (שמות כא-ז, קידושין טו., יט:).
מקור וטעם
[עריכה]במהותה יש מי שחילק שעבד כנעני הוא גוי שנוספו לו מצוות כאשה, אך שפחה כנענית היא ישראלית (אב ישראל ב-ט. וכך תירץ את קושיית תוס' יבמות מז: ד"ה שם, שעבד צריך טבילה ושפחה לא. וכן תירץ את קושיית הקובץ הערות (מז-י) על הרמב"ם מדוע הוצרך לטעם שעבד כנעני מותר בשפחה בשביל רבו ולא מצד עצמו).
פרטי הדין
[עריכה]איסורה לכהן – דנו בה האחרונים: למשנה למלך (עבדים ג-ג אמצע ד"ה וכופהו) היא זונה, אמנם המנחת חינוך (רסו-א [יז] בתחילתו) הסתפק בזה.
איסורה לישראל – נחלקו בזה המפרשים: הרמב"ם כתב שהוא איסור דרבנן (איסורי ביאה יב-יא), ורש"י (יבמות נה. ד"ה שפחה, לגבי שפחה חרופה) ואונקלוס (דברים כג-יח) כתבו שהוא לאו של "לא יהיה קדש".
היתרה לעבד כנעני – עבד כנעני מותר בשפחה כנענית, וכתב הקובץ הערות (מז-י) שמסתבר שהטעם לזה הוא שהרי היא בת מינו, כמו שממזר מותר בממזרת. אמנם דייק מהרמב"ם שמשמע ממנו שטעם ההיתר משום שמחוייב לעבוד לרבו, וכעין היתרו של עבד עברי בשפחה כנענית.
בשחרור שפחה כנענית חידשו האחרונים שאפשר שאינה צריכה טבילה (ולא כעבד כנעני שחייב טבילה גם בשחרורו), שהרי גם לאחר שחרורה תהיה חייבת במצוות רק כשאר אשה, ואם כן לא נוספות לה מצוות בשחרורה (אבני נזר יו"ד שנ-ב כתב זאת בלשון "לולא דמסתפינא", ומעשה רוקח איסורי ביאה יג-יב כתב שטבילתה היא רק מעלה בעלמא).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: אמה עבריה, אשה במצוות, עבד כנעני במצוות, קנייני עבדכנעני, שחרור עבדכנעני, שפחה חרופה.