קובץ יסודות וחקירות/קרבנות

הגדרה

מצווה להביא זבחים ומנחות ולהקריבם.

מקור וטעם

מקורו מכמה וכמה פרשיות בתורה לגבי קרבנות שונים, כגון "אם עולה קרבנו מן הבקר וגו'" (ויקרא א-ג).
במהותה של הבאת הקרבן כתב הרוגאצ'ובר שלרמב"ם היא מצווה ולראב"ד היא עונש (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קרבן (אות רפט)).

פרטי הדין

חייבים קרבן רק על עבירה שעונשה כרת במזיד. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג (קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י).
בעבודות הקרבן חקרו האם העבודות גם מכפרות וגם מתירות את הקרבן באכילה, או שהעבודות רק מכפרות, והכפרה מתירה ממילא את הקרבן באכילה (המידות לחקר ההלכה ח-נג).
טומטום פסול לקרבן. וחקר הגר"ח (סטנסיל שנה) האם הוא משום שצריך שיהיה זכר ודאי או נקבה ודאית, או משום שספק פסול.
כינויים – דנו הראשונים לגבי הקדש וקרבנות: האם אין בהם כינויים משום שאין להם כינויים בלשון הגויים, או שלא בדו להם חכמים כינויים (תוס' נדרים ב. ד"ה ונזירות), או שבאמת גם להם יש כינויים (שיטה מקובצת נדרים ב. (ד"ה וכינויי הקדשות) הסתפק בזה. וכן הירושלמי נדרים א-א [א:] דן בזה, אמנם הסתפקו המפרשים בביאור דבריו).
אנוס, הרמב"ם (שגגות ה-ו) פסק שהוא פטור מקרבן, אך הפני יהושע (שבת סח: על תד"ה אבל) תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).
אומר מותר – רש"י (שבת סח: ד"ה פטור) כתב שהיא מחלוקת אמוראים אם חייב קרבן, תוס' (שם ד"ה אבל תינוק) כתבו שלכו"ע חייב, והירושלמי (הוריות א-א [א.]) כתב שפטור.
אין עונשין מן הדין (מכות ה:). הריטב"א כתב שקרבן כן מחייבים מן הדין (מכות יד. (ד"ה והלא כתב) בתירוצו הראשון. וכן כתב ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ד-ב אות ז בשם מרי"ק, ושער המלך שחיטה פרק ב. והקונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י הביא בזה מחלוקת ראשונים), והקשו עליו, שבתוספתא (שבועות פ"ג) כתוב שגם קרבן לא מחייבים מן הדין. ותירץ ספר קובץ (על הרמב"ם עבודה זרה ו-ד ד"ה והנה) שלדעה שחולין בעזרה לאו דאורייתא (והיא ההלכה) עונשים בקרבן מן הדין, שמה אכפת לנו שיביא קרבן, אך לדעה שחולין בעזרה דאורייתא לא יביא את הקרבן, שחוששים שפטור והוא חולין בעזרה, ולכן אין לחלק את דין קרבן משאר העונשים, ופטור.
מחשבים מעבודה לעבודה, כגון שחשב בשחיטה על מנת לזרוק שלא לשמה – חקר הרוגאצ'ובר האם הפסול בשחיטה או בזריקה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה פגול אות ה).
איסור שאנו יודעים שהעובר עליו יביא חטאת ויתכפר לו – לא נחשב איסור כלל (רמב"ן שבת ד. ד"ה וכי (בתירוץ השני), אמנם מתוס' שם (ד"ה וכי) שלא תירצו כך משמע שחולקים עליו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אונן (בקודשים), אכילת קודשים, אשםתלוי, אתנן זונה ומחירכלב, ביתהמקדש, בלתאחר, בעל מום (קרבן),דיחוי, הקדש, חולין שנשחטובעזרה, חיבתהקודש, סמיכה (בקרבנות),פיגול, קרבןפסח, שוגג, שחיטה (בחולין), תמורה.