לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/ערלה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

איסור לאכול מפירות האילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו.

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מפורש בפסוק "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" (ויקרא יט-כג).
טעמו תלוי בדין נטע רבעי, שיש להלל ולכבד את ה' בראשית תבואתנו ולא לאכול ממנה קודם לזה (חינוך רמו ד"ה משרשי, רמז ד"ה משרשי).

פרטי הדין

[עריכה]

בזמן הזה נחלקו המפרשים בחיוב ערלה:
א) דאורייתא (שו"ת רדב"ז ח"א תקפ בדעת הרמב"ם, שו"ע יו"ד רצד-ט).
ב) דרבנן (צל"ח ברכות לו. (ד"ה אמר) בדעת הרמב"ם).
ג) אסורה מדאורייתא כערלת חו"ל אך אין לוקים עליה (מנחת חינוך רמו-ח [יא] בביאור דברי הצל"ח שם).
ערלה בחו"ל היא הלכה למשה מסיני (קידושין לח:). וחקרו האם בארץ נלמדת מהפסוק ובחו"ל מההלכה למשה מסיני, או שההלכה למשה מסיני בחו"ל מגלה שהפסוק מדבר גם על חו"ל (הגר"ח מאכלות אסורות י-טו, מלבושי יו"ט קונטרס חובת קרקע א).
ונחלקו בדינה האם מותרת בהנאה (מלבושי יו"ט קונטרס חובת קרקע א הביא מחלוקת בזה. פסקי הרי"ד סוכה לה. ד"ה ושל: מותרת בהנאה). כמו כן נחלקו האם לוקה עליה (מלבושי יו"ט שם).
אילן הנטוע לרבים, נחלקו בו רבי יהודה וחכמים האם חייב בערלה (פסחים כב:).
השו"ע (יו"ד רצד-כה) פסק שחייב בערלה, והרמב"ם (מאכלות אסורות י-ד) פסק שחייב רק בארץ. וביאר המנחת חינוך (רמו-ה [ה]) שטעמו הוא משום שבארץ היא מחלוקת רבי יהודה וחכמים, וכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל (ברכות לו.).
עציץ שאינו נקוב – אע"פ שעציץ כזה פטור ממעשרות, בכמה מקומות מצאנו שחייב בערלה:
א) אילנות חייבים בערלה אפילו בעציץ שאינו נקוב, משום שסופם לפעפע (שורשיהם יפעפעו בעציץ) (משנה למלך ביכורים ב-ג בדעת הרמב"ם, ע"פ ירושלמי ערלה א-ב [ד:]). וביאר הקהילות יעקב (גיטין ו-א ד"ה והא) שלולא הסברא שמפעפע היה פטור מערלה משום שאינו דרך גדילתו, כמו לגבי שבת.
ב) אילנות הנטועים בבית חייבים בערלה, משום שבערלה כתוב "ארץ" וזהו ארץ, אך ממעשר פטורים משום שכתוב בו "שדה" ואינו שדה (ירושלמי ערלה א-ב [ד:], דנו בו אגלי טל קוצר כב וקהילות יעקב גיטין ו-א).
ג) ספינה שאינה גוששת ועציץ נקוב המונח על גבי יתידות נחשבים תלושים, ואעפ"כ נחשב נטיעה משום שזוהי דרכו. ולכן לעניין ערלה חייב, שעכ"פ חי מאוויר ארץ ישראל, אך לעניין מעשר ושביעית פטור משום שלא גדל מקרקע ארץ ישראל (קהילות יעקב גיטין ו-ד בדעת הרמב"ם).
שריפת ערלה – ע"ע הנשרפים (איסורים).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: דמאי, הנשרפים (איסורים),חדש, חלה, טבל, נטערבעי, ספקערלה, עציץ, תרומות ומעשרות.