קובץ יסודות וחקירות/זונה לכהן

הגדרה

אסור לכהן לשאת זונה, דהיינו אשה שנבעלה לאדם שהיא אסורה לו איסור השווה בכל.
לדוגמא, אשה שבא עליה אחד מהפסולים הבאים: עכו"ם, נתין, ממזר, גר, עמוני, מואבי, מצרי, אדומי, פצוע דכא, כרות שפכה, וכן יבמה שבא עליה זר (רמב"ם איסורי ביאה יח-ג).

מקור וטעם

מקור האיסור מהפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" (ויקרא כא-ז).
בגדרה של זונה ישנם ארבעה מקרים (רמב"ם איסורי ביאה יח-א):
א) אשה שנבעלה לאדם שהיא אסורה לו באיסור השווה בכל (שלא כאלמנה לכהן גדול וגרושה לכהן הדיוט, שאינן אסורות על כולם).
ב) אשה שנבעלה לכהן חלל – נחלקו בה הראשונים: לרמב"ם היא זונה, ולר"ש אינה זונה (קובץ הערות מה-ה).
ג) שאינה בת ישראל.
ד) שפחה כנענית – דנו בה האחרונים: למשנה למלך (עבדים ג-ג אמצע ד"ה וכופהו) היא זונה, אמנם המנחת חינוך (רסו-א [יז] בתחילתו) הסתפק בזה.
בטעם שאשה שנבעלה לפסול נעשית זונה נחלקו הראשונים: לר"ש הוא משום איסור הביאה, ולרמב"ם הוא משום שהבועל פסול. ונפק"מ לבועל שהוא פסול אך אין איסור בביאה, כגון חלל שבא על אשה: לרמב"ם עשה אותה זונה, ולר"ש לא (קובץ הערות מה-ה).
טעם האיסור על הזונה שיבוא עליה כהן אינו איסור מצד עצמה, אלא הוא בתולדה מאיסור הכהן משום קדושת כהונתו, שהזהירה אותה התורה שלא להכשילו בזה (קובץ שיעורים כתובות כז). ולכן לא שייך בה דין שוויה אנפשיה, שכיוון שהכהן לא מחוייב להאמינה, ובהיתרא קעביד – ממילא גם היא אינה מוזהרת (שו"ת עונג יום טוב קנ ד"ה עוד) (וכן בשאר איסורי כהונה, חוץ מבעולה לכהן גדול שבה האיסור עליה הוא מצד עצמה (קובץ שיעורים כתובות כז)).

פרטי הדין

גם כשהאיסור רק על הכהן ולא על האשה, אעפ"כ היא נעשית זונה (וכן בדין חללה) (קובץ הערות טו-כ).
זונה מחייבי עשה – נחלקו תנאים אם יש חלל מחייבי עשה, כגון הבא על אנוסת חבירו ומפותת חבירו (שהם איסור עשה), האם הוולד חלל (יבמות ס.). ולהלכה יש חלל מחייבי עשה (רמב"ם איסורי ביאה יט-ג) וכן יש זונה מחייבי עשה (רמב"ם איסורי ביאה יח-ב). מהרמב"ם משמע שכהן הבא על חללה כזו עובר בלאו, כשאר חללה (משנה למלך איסורי ביאה יט-ג). אך ריב"ם הסתפק שמא כהן הבא על חללה כזו (שהיא מחייבי עשה) אינו עובר בלאו אלא בעשה (בתוס' יבמות עז: ד"ה מחלל). והמשנה למלך הסתפק האם דברי ריב"ם הם גם בזונה מחייבי עשה, שכהן הבא עליה יעבור רק בעשה (משנה למלך איסורי ביאה יט-ג).
זנות מאיסור קידושין דרבנן, כגון שבא עליה איסור שניות לעריות – נחלקו בו האחרונים לשלוש דעות:
א) נאסרת (בית מאיר מד-א, דן בדבריו מנחת חינוך רסח-ב [ו]).
ב) אינה נאסרת, שלא גזרו עליה משום שזנות לא שכיחה (משנה למלך איסור ביאה יט-ח ואישות יא-ח בסופו, דן בדבריו מנחת חינוך רסו-ד [כו]).
ג) על איסור שניות לעריות לא גזרו דין זונה, משום שאינן אלא גדר וסייג, אך איסור נתין עשאוהו כפסול דאורייתא ונאסרת (שער המלך איסורי ביאה יח-כד).
הבא על ערווה – דנו הראשונים האם כיוון שנעשית זונה גם בנה נפסל לכהונה, ויש בזה ארבעה צדדים (קובץ הערות מד-ב,ג):
א) בנה פסול לכהונה (שו"ת הרשב"א אלף רא, רמב"ן המובא ברשב"א יבמות מה.).
ב) בתה פסולה אך בנה כשר (רש"י יבמות מה. ד"ה שבנה פגום, רשב"א יבמות מה.).
ג) בנה כשר לכהונה.
ד) אם הבעולה נעשית זונה גמורה – בנה פסול, אם היא זונה רק לעניין כהונה ולא לתרומה (כגון שומרת יבם שנתעברה) – בנה כשר (קובץ הערות מד-ג הסתפק בין שני הצדדים הללו בדעת הרמב"ם).
אכילת תרומה – מי שנבעלה בעילת זנות אסורה בתרומה. וחקר הגר"ח (סטנסיל שס) האם הוא מדין זונה וחללה (שדין זונה גם פוסל בתרומה), או שהוא דין נפרד (ודין זונה לא פוסל בתרומה).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אלמנה לכהןגדול, גרושהלכהן, זר, חליצה (בסעיף "לכהן"), חללוחללה, כהן, כהן גדול.