קובץ יסודות וחקירות/אתי דיבור ומבטל דיבור

הגדרה

אדם יכול לבטל את דיבורו, אך אינו יכול לבטל מעשה שעשה (לא אתי דיבור ומבטל מעשה) (הסוגיא בקידושין נט.).
לדוגמא, האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלושים יום, והסכימה, יכולה לחזור בה תוך השלושים יום (קידושין נט.).
החולק על דין זה הוא ריש לקיש, שסובר לא אתי דיבור ומבטל דיבור. ורק רבי יוחנן סובר את דין זה (קידושין נט.). והלכה כרבי יוחנן (קידושין נט:, רמב"ם אישות ז-י).

בדינים שונים

בחלות מכח המעשה פשוט שלא יכול לחזור בו ולבטל (ודין אתי דיבור נאמר רק בחלויות מכח האדם). ולכן גם אם דיבור היה יכול לבטל מעשה, השוחט לא היה יכול לחזור בו משחיטתו (קובץ הערות עו-ב בסופו).
הפרת נדרים – נחלקו הראשונים והאחרונים בטעמה, ויש אומרים שהיא מדין אתי דיבור (של ההפרה) ומבטל דיבור (של הנדר) (שו"ת חתם סופר ח"ב יו"ד רכז ד"ה ותלמיד: יותר נראה שמדין אתי דיבור (לגבי בעל)) .
תנאי מועיל בהפרה ובהקמת נדרים, ואע"פ שאין בהן שליחות, ומילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי, כיוון שהן בדיבור – יש בהן תנאי, שבכל דבר שבדיבור מועיל תנאי (גם אם אין בו שליחות) מדין אתי דיבור ומבטל דיבור (מנחת חינוך תו בסופו, ושסח-א [יד] ד"ה ולכאורה).
תנאי בנזירות (ובנדרים) מועיל (תוס' נזיר יא. (ד"ה דהוי) מוכיח מהגמרא שם). ובגדר התנאי נחלקו המפרשים, ויש אומרים שהוא מדין אתי דיבור ומבטל דיבור, כיוון שנזירות היא בדיבור (הפלאה כתובות עד., מנחת חינוך שסח-א [יד] ד"ה ולכאורה (לגבי נזירות שמשון)) .
תנאי בהפקר – הבית אפרים חקר האם תנאי יועיל בהפקר, שהרי שליח אינו מועיל בהפקר , ומילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי (כתובות עד.). אך המקור חיים (תמח) כתב שאפשר להפקיר על תנאי, וביאר שכיוון שהפקר הוא בדיבור, אתי דיבור (של התנאי) ומבטל דיבור (של ההפקר) אע"פ שאינו בשליחות (הביאם ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) לג-ח). והקובץ שיעורים כתב שאפשר שתנאי מועיל בהפקר (קובץ שיעורים בבא בתרא תנא, לגבי "על מנת שלא יזכה בו פלוני").
תוך כדי דיבור בקניינים – בפשטות אפשר לחזור מקניין תוך כדי דיבור (שו"ע חו"מ קצה-ז, קצוה"ח קצה-ז), אך הט"ז (אה"ע לח-ב) וההפלאה (קונטרס אחרון כז-ג) חידשו שא"א לחזור, דלא אתי דיבור ומבטל מעשה (הובא באבני מילואים כז-ט ד"ה וראיתי, והאבני מילואים שם (בד"ה והנה מ"ש הגאון) חלק עליו).
הזמנה (בתשמישי קדושה ואיסורי הנאה) – אם הזמינו, וקודם שעשה בו את המעשה (כגון לפני שצר בו את התפילין) חזר בו מההזמנה בדיבור – חזרתו מועילה מדין אתי דיבור ומבטל דיבור (ביאור הלכה מב-ג ד"ה תפילין חד זימנא).
סילוק (כגון האומר לארוסתו דין ודברים אין לי בנכסייך) – אי אפשר לחזור בו ממנו. ובטעם לזה נחלקו האחרונים: המהרי"ט (ח"א מה) כתב שמעיקר הדין מועיל, שהרי אתי דיבור ומבטל דיבור, אלא שלאחר שכבר זכה בנכסים – לא מועיל (כגון האומר לארוסתו "דין ודברים אין לי בנכסייך" – כבר זכתה בהם ולא יכול לחזור בו). והקצוה"ח (רט-יב) סובר שבזה לא שייך כלל אתי דיבור ומבטל דיבור.

פרטי הדין

החילוק בין דיבור למעשה הוא האם הדין כבר חל: לפני שחל נחשב לדיבור (אפילו בקניינים שצריכים מעשה), ולאחר שחל נחשב למעשה (אפילו בתרומה ונזירות שחלות ע"י דיבור) (קובץ שיעורים כתובות קסח).
דיבור שקודם למעשה – הסתפק הגר"א וסרמן שאפשר שכן יבטל את המעשה (בבא בתרא תסו, בלשון "ואפשר").
למפרע – נחלקו הראשונים והאחרונים האם אתי דיבור ומבטל דיבור גם למפרע או רק מכאן ולהבא. כגון המקדש על מנת שאין בה מומין ומחל על התנאי – האם התנאי יתבטל ותתקדש למפרע מדין אתי דיבור (המחילה) ומבטל דיבור (התנאי) (קובץ שיעורים בבא בתרא תמ: לרא"ש מועיל למפרע ולרשב"א לא. חלקת יואב אה"ע כא וקובץ הערות עו-יב: רק מכאן ולהבא. ומכתבי קהילות יעקב החדשים סג משמע שגם למפרע (שדחה את ראיית החלקת יואב הנ"ל)).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ביטולגט, דיבור כתיבהודעת, קידושין, תוך כדידיבור, תנאי, תפוס לשון ראשון או אחרון.