קובץ יסודות וחקירות/אין אדם דן גזירה שווה מעצמו

הגדרה

אי אפשר ללמוד גזירה שווה אלא אם כן נתקבלה במסורת מרבותיו (פסחים סו.).
בערך זה נדון במסורת לגזירה שווה. לגדרי גזירה שווה בכלל ע"ע גזירה שווה.
החולקים על דין זה – נחלקו בגמרא האם גזירה שווה צריכה להיות מופנה (נידה כב:). ודנו המפרשים האם מחלוקת זו קשורה לקבלה מרבותיו, ויש בזה שלוש דעות:
א) בפשטות לכו"ע צריך קבלה מרבותיו (בירורי המידות ג-ו-ד בדעת רש"י ור"ת. אמנם יעב"ץ נידה כב: בסופו הוכיח שרבי מאיר סובר שאין צריך קבלה מרבו).
ב) לדעה שצריך להיות מופנה אדם דן מעצמו (יעב"ץ נידה כב:, ומעין זה בירורי המידות ג-ו-ד בדעת הריטב"א, שכתב שמופנה משני צדדים אין צריך קבלה מרבותיו).
ג) הפוך מהדעה הקודמת – לדעה שאין צריך להיות מופנה אדם דן מעצמו (שערי חכמה שב שמעתתא (לרבי אלעזר רוקח) ט-לד, אהלי יהודה ערך גזירה שווה).

מקור וטעם

מקור הקבלה – בפשטות פירושו שקיבלה מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו (רש"י סוכה יא: ד"ה לא). אמנם יש מי שחידש שאינה קבלה למשה מסיני, אלא קבלה מבית דין הגדול, והם דנו אותה מעצמם (קנאת סופרים על ספר המצוות לרמב"ם שורש ב).
הטעם שצריך קבלה, שהרי בתורה יש תיבות רבות שמכופלות, ואם היתה ניתנת לידרש מדעתו היה דורש במקומות רבים שאין זו כוונת התורה (רמב"ן, הובא בהליכות עולם ד-ב-טז).

במידות שונות

היקש – תוס' כתבו שאדם דן היקש מעצמו, שכל י"ג מידות אדם דן מעצמו חוץ מגזירה שווה (תוס' סוכה לא. ד"ה ור"י), ורש"י סובר שאין אדם דן היקש מעצמו, שכל י"ג מידות אין אדם דן מעצמו חוץ מק"ו (רש"י סוכה לא. ד"ה לא מקשינן).

פרטי הדין

פרטי הקבלה – נחלקו המפרשים מהי הקבלה, ויש בזה שלוש דעות:
א) צריך קבלה גם על המילים וגם על מקום המילים בתורה (רש"י ור"ת, דן בהם בבירורי המידות ג-ו-ד).
ב) בסיני נמסרו רק המילים, אך לא מקום המילים בתורה (רמב"ן רשב"א ור"ן, דן בהם בבירורי המידות ג-ג-ב).
ג) לפעמים נמסרו המילים ולא המקומות, לפעמים המקומות ולא המילים, לפעמים המקומות ולא הנושאים (הליכות עולם ד-ב-טז, בירורי המידות ג-ד-א, ג-ו-ב. מתוס' שבת קלא: ד"ה סד"א משמע שיש גזירה שווה של מילים בלי המקומות, וכן פירש בדבריהם בן אריה (הודפס בסוף המסכת). ובבירורי המידות ג-ו-ה כתב שבוודאי שמסיני נמסרו גם המילים וגם המקומות, אלא שנשתכחו).
וכתבו המפרשים שלרוב אין הקבלה ברורה, ויש מקום לחכמים להתווכח עליה (בירורי המידות ג-א-ט).
מניין הגזירות שוות – היתה להם גם קבלה על מניין הגזירות שוות שבכל התורה (תוס' שבת צז. ד"ה גזירה).
דין שאנו יודעים שהוא אמת, אלא שאין לו מקור בכתוב – אפשר לדונו בגזירה שווה גם בלי קבלה (יד מלאכי לד) .
קבלה בלי ידיעה מהו הדין – א"א שחז"ל יניחו גזירה שווה בלי לדעת מה היא מלמדת (בירורי המידות ג-ג-ב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: גזירה שווה, היקש, מידות שהתורה נדרשת בהן.