לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/היקש

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

לימוד מדין שסמוך לנלמד באותו פסוק (האריך בזה הליכות עולם ד-ב-כ והלאה).
לדוגמא, נאמר "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), מקיש עברי לעבריה, ולומדים שכשם שאמה עבריה נקנית בכסף כך גם עבד עברי (קידושין יד:).
נקרא גם לעיתים גזירה שווה, שיש שהגמרא נוקטת "גזירה שווה" וכוונתה להיקש (בירורי המידות ד-א-א).
משמעויות נוספות: בשם "היקש" מכנים גם את סמוכים (בירורי המידות ה-א-ג), לעיתים מכנים כך גזירה שווה (כתובות לח., אמנם לא מצינו שמכנים היקש בשם גזירה שווה (בירורי המידות ג-ד-יב)), והירושלמי מכנה בשם זה גם את מה מצינו (ירושלמי פסחים ו-א [לט.] ופני משה על הירושלמי שם ד"ה היקש).
במנייני המידות מידה זו לא נזכרה בשמה – לא בשבע מידות של הלל, לא בי"ג מידות של רבי ישמעאל, ולא בל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי . אך כתבו המפרשים שהיא (וכן סמוכים) כלולה במידה אחרת – ונחלקו האם היא כלולה בדבר הלמד מעניינו או בגזירה שווה (בירורי המידות ד-א-א).
דינים דומים: סמוכים – סמוכים הוא שני פסוקים קרובים זה לזה, והיקש הוא בפסוק אחד או שני פסוקים שעשאום כפסוק אחד (בירורי המידות ד-א-א). ונחלקו המפרשים האם הן שתי מידות (הליכות עולם ד-ב-כג) או שהן מידה אחת (בירורי המידות ד-א-ח).
גזירה שווה – היקש וגזירה שווה שווים בכמה וכמה דברים, כגון: אין היקש וגזירה שווה למחצה, לחומרא מקישינן ועוד (בירורי המידות ג-ה-ח).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו – תוס' כתבו שאדם דן היקש מעצמו, שכל י"ג מידות אדם דן מעצמו חוץ מגזירה שווה (תוס' סוכה לא. ד"ה ור"י), ורש"י סובר שאין אדם דן היקש מעצמו, שכל י"ג מידות אין אדם דן מעצמו חוץ מק"ו (רש"י סוכה לא. ד"ה לא מקשינן) .

פרטי הדין

[עריכה]

אופן הדרשא – היקש נחשב כמפורש בתורה (רש"י סנהדרין עג. ד"ה הקישא) .
נחלקו תירוצי התוס' האם לומדים מהמלמד רק את הדין או גם את מקורו. כגון אמה שנקנית בכסף, האם אפשר ללמוד מכך בהיקש לאשה את הדין שתתקדש בכסף, או שלומדים גם את המקור, וכיוון שהמקור שאמה נקנית בכסף הוא שיוצאת בכסף – אי אפשר ללמוד זאת לאשה, שהיא לא יוצאת בכסף (תוס' קידושין ד: ד"ה מעיקרא) .
מופנה – היקש לא צריך להיות מופנה (רש"ש סוכה לא. השני על תד"ה ור"י, בדעת תוס').
טרח וכתב קרא – הר"ן והרשב"א סוברים שאומרים זאת גם על מילתא דאתיא בהיקש (וכן על גזירה שווה), ותוס' חולקים (יד מלאכי תכ).
פירכא – אין משיבים על ההיקש, דהיינו לא מועילה בו פירכא כלל (בבא קמא סג:, מנחות פב:).
אפשר משאי אפשר – היקש (וכן סמוכים) כן לומדים בהם אפשר משאי אפשר (בירורי המידות יד-א-ה).
לחומרא מקשינן – היכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן (יבמות ח., קידושין סח.) אינו מספק, אלא כך היא מידת ההיקש, ולכן גם בממונות מקישים לחומרא (ולא אומרים בהם המוציא מחבירו עליו הראיה) (תוס' בבא קמא ג. ד"ה דומיא, קובץ ביאורים בבא קמא בתחילת "ציוני דברים למסכת בבא קמא").
אין עונשין ומזהירין מן הדין – היקש (וכן גזירה שווה) הוא כמפורש בתורה, משום שלא ניתן לאדם לדורשו מעצמו אלא בקבלה מרבותיו , ולכן עונשים ממנו. ורק קל וחומר, שאדם דן מעצמו, אין עונשים ממנו (סנהדרין עג. – עונשים מהיקש. רש"י שם ד"ה הקישא – עונשים גם מגזירה שווה, והוסיף את הטעם הנ"ל. וכן לחם משנה שבת כ-יד כתב שעונשים מגזירה שווה (הובא בספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ד-ב אות א)).
למד מן הלמד – לגבי היקש המפורש בתורה, מלוא הרועים סובר שלומדים בו מן הלמד גם בקודשים, ובירורי המידות חולק עליו (בירורי המידות ה-א-א, והביא את מלוא הרועים).
דון מינה ואוקי באתרה או דון מינה ומינה – בהיקש נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) גם בזה נחלקו (רש"י זבחים צא: ד"ה בדון, וכן כתב בירורי המידות ג-ה-ט).
ב) לכו"ע אוקי באתרה (מהרש"ל בבא קמא כה:).
ג) לכו"ע דון מינה ומינה (שיטה לא נודע למי קידושין ט: ד"ה הדר) .

חוזק

[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
בניין אב – היקש עדיף ממנו (רש"י קידושין לה. ד"ה למען).
היקש וגזירה שווה – נחלקו בגמרא איזה מהם עדיף (זבחים מח.). ושורש המחלוקת הוא היא האם ההיקש יעשה את הגזירה שווה למחצה, או שהגזירה שווה תעשה את ההיקש למחצה (בירורי המידות ג-ד-ז).
ובפוסקים יש בזה שלוש דעות (יד מלאכי ר):
א) היקש עדיף.
ב) גזירה שווה עדיפה.
ג) יש שני סוגי היקש: היקש שמוכח מהפסוק שכוונתו להשוות בין הדינים (כגון: על הארץ תשפכנו כמים (דברים יב-טז, פסחים כב.)) – עדיף מגזירה שווה. היקש שבו שני הדינים רק הוזכרו בפסוק אך לא מוכח שכוונתו להשוותם (כגון: אחיך העברי או העבריה (דברים טו-יב, קידושין יד:)) – גזירה שווה עדיפה ממנו.
סמוכים – היקש עדיף ממנו (תוס' יבמות ד. ד"ה דכתיב).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: אין היקש וגזירה שווהלמחצה, אין עונשין ומזהירין מן הדין (ושם בסעיף "מדות שונות" (ד"ה היקש וגזירה שווה) דנו לגבי היקש), בנייןאב, גזירהשווה, דוןמינה, טרח וכתב להקרא, למד מןהלמד, מידות שהתורה נדרשתבהן, סמוכים, פירכא.