קובץ יסודות וחקירות/אונן (במצוות)
הגדרה
[עריכה]ביום שקרובו של אדם מת, הוא פטור מכל המצוות ואסור בבשר ויין (הסוגיא בברכות יז:, האריך בזה שדי חמד ח"ה אנינות עמוד 23 והלאה).
לשון "אונן" היא לשון אבלות (את הפסוק "לא אכלתי באוני" (דברים כו-יד) שהוא לשון אנינות, תרגם אונקלוס "לא אכלית באבלי").
דינים דומים: אונן אסור בקודשים , אך דין זה אינו קשור כלל לדיני פטורו ממצוות ואיסורו בבשר ויין. למשל, איסורו בקודשים חל גם בשבת ויו"ט (מנחת שלמה ח"א צא-כה-א).
מקור וטעם
[עריכה]במקור פטורו ממצוות נחלקו הפוסקים אם הוא מדאורייתא או מדרבנן (שדי חמד ח"א א-רעא עמוד 71 הביא את המחלוקת בזה, ט"ז יו"ד שצח-ב: דרבנן). וכן נחלקו במקור איסורו בבשר ויין (שדי חמד ח"א א-רעא עמוד 71 ד"ה וכן: לכו"ע מדרבנן, דברי יציב יו"ד רכב-א (ד"ה ויעויין) הביא דעה שהוא דאורייתא).
בטעם פטורו ממצוות דנו האם הוא משום כבוד המת, או מפני שעוסק במצווה, או משני הטעמים הללו יחד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אנינות קז, חכמת אדם קנג-ה, שו"ת בני ציון קיב).
ומעין זה דנו גם לגבי איסורו בבשר ויין – האם הוא משום צער או כדי שיהיה טרוד בקבורת קרובו ולא ימשך אחר דברים אחרים (דברי יציב יו"ד רכב-א ד"ה וכבר: רא"ש ונימוק"י – משום צער, תוס' – טרדתו).
פרטי הדין
[עריכה]בעונשין ואזהרות אונן חייב (חכם צבי א ד"ה וראיתי).
חמץ – עשה של תשביתו ולא תעשה של בל יראה ובל ימצא – נחלקו האחרונים האם אונן חייב בהם (פתחי תשובה יו"ד שמא-ז: פרי מגדים פוטר, חומות ירושלים מחייב).
המאבד עצמו לדעת – נחלקו הפוסקים האם קרוביו פטורים מהמצוות (שדי חמד ח"ה אנינות ה עמוד 24).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: אבלות, אונן (בקודשים), העוסק במצווה פטור מן המצווה.