קהלת משה ה יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · קהלת משה · ה · יג · >>

"צוהר תעשה לתיבה"[1].

ומפרש רש"י: י"א חלון, וי"א אבן טוב.

וקשה: מאי נפקא מיניה בזה בין הי"א, אי היה לנח חלון או אבן טוב?

ושמעתי אומרים: שאותה שני הי"א המה בעצמו החולקים בתיבת "בדורותיו"[2], יש דורשים לשבח, ויש דורשין לגנאי. כי יש דורשין לשבח היה נח צדיק גמור, ויש דורשין לגנאי היה נח צדיק שאינו גמור והרבה חלוקים בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור.

והחילוק הפשוט יש: כשהקב"ה מציל צדיק גמור מרעה, מותר לראות במפלת רשעים, דכתיב: "ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך"[3], אבל צדיק שאינו גמור אסור לראות במפלת הרשעים, כמו לוט דאמרו לו "אל תביט מאחריך"[4].

נמצא יש דורשים לשבח אומרים שהיה לו חלון בתיבה לראות בו מפלת הרשעים במבול, ויש דורשים לגנאי, נמצא היה נח צדיק שאינו גמור, [ולכן הם] אומרים שהיה לו אבן טוב בתיבה לראות לו לעצמו, אבל לא להסתכל במפלת דור המבול[5], ודוּק היטב:

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ בראשית ו טז.
  2. ^ שם ט.
  3. ^ דברים ד לד.
  4. ^ בראשית יט יז.
  5. ^ ומדויק לשון רש"י (בראשית ו טז) – "צהר – י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם (ב"ר שם)". לכאורה המלים "המאירה להם", מיותרות ברור שהאבן טובה "מאירה להם"? אלא הוא בא לומר, שהאבן עשויה רק כדי להאיר להם, ולא כדי שיראו במפלת הרשעים.