קהלת משה א ז
"איעצך ויהי אלקים עמך"[1].
הקושיא מפורסמת: כי בעצת יתרו היה אלקים עם משה, ובלא זה לא היה אלקים עם משה?
ותירץ הגאון[2] כי ידוע מאמר הגמרא: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו"[3], אמר הקב"ה אתה סימן לבניך שאני עומד אצל הדיינין, דכתיב "אלקים נצב בעדת אל"[4].
וקשה: האיך יכול הקב"ה לעמוד אצל הדיינים, הא שני בעלי דינים עומדים לפני הדיינים, ואחר בוודאי אומר שקר, דאם אומרים אמת לא ילכו לדיינים, והקב"ה אומר: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני"?
אבל יש לתרץ: כי בשעת הטענות, הקב"ה לא בא, כי בודאי אחד מהם טוען שקר, רק בשעת גמר דין, שהדיינים מצווים לבעלי הדינים לילך לחוץ כדי שישאו ויתנו בדין, אז הקב"ה בא, וזה "אלקים נצב בעדת אל".
וזה הוא ניחא כשיושבים שלשה דיינים, אז מצווים לבעלי דינים שיצאו לחוץ, כדי שיהיו נושאים ונותנים בדין, ולא ישמעו הבעלי דינים, אבל אם יושב דיין אחד אינו צריך לסלק שיצאו הבעלי דינים לחוץ, כי אחד אין לו עם מי לישא וליתן.
זה אמר יתרו: "מדוע אתה יושב לבדך"[5], ולא צריכים הבעלי דינים לצאת לחוץ, ולא יכול לבא אלקים להיות נצב בעדת אל, כי בעלי דינים עומדים, ומדבר שקר תרחק, לזה אמר "איעצך ויהי אלקים עמך", רצה לומר: תעשה שרי אלפים ושרי מאות, ויהיו הרבה דיינים, ויהיו צריכים בעלי דינים לצאת לחוץ, ויבא אלקים בעדת אל, ולזה אמר "ויהי אלקים עמך". ודוק היטב.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ שמות יח יט.
- ^ חידוש זה לא ברור של מי הוא. בספר קהלת משה מביא בדפים הראשונים (עד דף טו) חידושים של ר' שמשון, ובאמצע ישנם כמה חידושים מגאונים אחרים. החידוש הקודם מר' יונתן מפראג, אבל לא כתוב "הגאון הנ"ל", כמו שרגיל לכתוב, ויתכן שכוונתו לר' שמשון שמכונה שם כמה פעמים בתור "גאון". וכיון שיתכן שזה מר' שמשון הבאנו אותו בשם ר' שמשון, ויתכן שהוא מר' יונתן מפראג.
- ^ בראשית יח ח.
- ^ לשון רש"י בראשית יח א "ישב כתיב, בקש לעמוד, אמר לו הקב"ה: שב ואני אעמוד, ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין, והן יושבין, שנא' תהלים פב א אלהים נצב בעדת אל".
- ^ שמות יח יד.