קבא דקשייתא צז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קושיא צז[עריכה]

קשיא לי על שיטות רש״י ותוס׳ בעירובין (דף כ׳), דמבואר בדבריהם דפושט ידו לרשות הרבים עם חפץ ושהה שם קצת בידו, הוי כמנח במקום פטור, והמשנה דריש שבת מיירי בלא שהה קצת בידו. ועיין אבן העוזר סימן שמ״ט. ותמוה לי, אם כן, למה מבואר במשנה עירובין (דף ל״ב ע״ב) בנתן את העירוב באילן גבוה יו״ד ורחב ד׳ אינו עירוב? והרי עדיין אינו מעכב רק שבות, כיון דבידו ליטול העירוב בין השמשות וישהה בידו קצת, והחלפה מותר בין השמשות כמבואר שם בש״ס, דפריך והא אי בעי מייתי לה דרך עליו, ומוקי לה כשרבים מכתפין עליו. והרי עדיין יש תמיד עצה, דישהה ידו קצת. ומוכח על כרחך כסברת הבית מאיר באורח חיים סימן ש״נ עיין שם, ושיטת רש״י ז״ל צע״ג: