קבא דקשייתא צו

קושיא צו

קשה לי על המחבר דסותר את עצמו. דבאורח חיים סימן תרמ״ט סעיף ה סובר המחבר דגזול כשר ביו״ט שני, והיינו כמו שכתבו התוס׳ (סוכה ל׳) ד״ה מתוך, דבמצוה דרבנן לא חיישינן למצוה הבא בעבירה. ואילו ביורה דעה סימן ש״ט סעיף כ״ט פוסל בקורע בחלוק גזול, אף דקריעה רק דרבנן, כמבואר בב״י שם ריש הסימן. וכן מוכח בקורע בשבת (שבת ק״ה) דלא נפטר מטעם טעה בדבר מצוה. ולמה נפסל בו מצוה הבאה בעבירה? דהרי בירושלמי מבואר דפסולו רק מטעם מצוה הבאה בעבירה. ואף דבסברת הפני יהושע ריש לולב הגזול גבי מתוך שיוצא בשאול לא מוכח דמדרבנן אינו פוסל מצוה הבאה בעבירה, אבל הרי החת״ס בחידושיו תמה עליו, ודברי המחבר סותרין זה את זה. וצ״ע: