קבא דקשייתא פב

קושיא פב

ראיתי בפתחי תשובה חושן משפט סימן שס״ג ס״ק א׳ דחולק על הפרי מגדים אורח חיים ריש סימן תרנ״ו שסובר דבגזל אתרוג קודם הסוכות ומחזירו לאחר הסוכות, יכול לומר לו הרי שלך לפניך. כמו בגזל חמץ ועבר עליו הפסח (בבא קמא דף צו:). והאחרונים השיגוהו דאתרוג דומה לפוסלתו מלכות, דכיון דכולי עלמא יודעים שכעת אינו שוה כל כך. אבל בחמץ אינו ניכר שהיא חמץ. ודבריהם תמוהין, דהרי גם בחמץ אף בגזל חיטין שנתבקעו ומחזירן בפסח עצמו ודאי דיכול לומר הרי שלך לפניך. והסברא כיון דאינו ניכר בחוש שהיום פסח, ומה שניכר מהידיעה לא מיקרי ניכר, כמו בהוזל, שניכר בהידיעה ולא בחוש. אבל בפוסלתו מלכות למאן דסובר דהוי כנסדק כתב רש״י הטעם שניכר בחוש שאינו דומה למטבע היוצא במדינה. ולכך קנה בשינוי גם כן. ולכן באתרוג כיון שהזמן אינו ניכר בחוש העין אם היום סוכות או לא, ומה שניכר בידיעה לא מיקרי ניכר, דיכול לומר הרש״ל כמו בהוזל. ודברי הפתחי תשובה צ״ע: