צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ)
מראה
צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ) מתוך
צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ), תשי״ז–1956
צו בדבר מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ
ק״ת תשי״ז, 173.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מצווה לאמור:
הגדרות
בצו זה, ”מקבל מטבע חוץ“ – אדם שהועבר אליו מטבע חוץ על ידי תושב חוץ או שקיבל הודעה מאת תושב חוץ בדבר העברת מטבע חוץ אליו כתמורה מלאה או חלקית בעד סחורה שעל מקבל המטבע לייצאה.
כתב התחייבות וערבות
רשות מוסמכת רשאית לדרוש מכל מקבל מטבע חוץ שימציא לה –
(1)
התחייבות לביצוע היצוא בסכום, במועד ובנוסח שתקבעם;
(2)
ערבות, לרבות שטר חוב, בסכום שתדרוש למילוי ההתחייבות לפי פסקה (1).
השם
לצו זה ייקרא ”צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ), תשי״ז–1956“.
ל׳ בתשרי תשי״ז (5 באוקטובר 1956)
- פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.