צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים)
(הופנה מהדף צו ייצוא (מתן ערובות מאת יצואנים))
צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים) מתוך
צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959
צו בדבר מתן ערובה כללית על ידי יצואן
ק״ת תשי״ט, 885; תשכ״ה, 2244.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מצווה לאמור:
הגדרות [תיקון: תשכ״ה]
בצו זה –
”יצואן“ – מי שנרשם כיצואן לפי צו רישום יצואנים, תשי״ח–1958, או המבקש לרכוש טובין למטרת יצוא;
”יצואן מוסמך – יצרן“ – יצואן שייצא במשך תקופה של שנה, להנחת דעתו של המנהל, סחורות בערך כולל פו״ב שאינו פחות מ־100,000 דולר של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולר) והוא היצרן של הסחורות אותן ייצא כאמור;
”יצואן מוסמך – כללי“ – יצואן שייצא במשך תקופה של שנה, להנחת דעתו של המנהל, סחורות בערך כולל פו״ב שאינו פחות מ־250,000 דולר והוא אינו היצרן של הסחורות שייצא כאמור;
”יצואן מוסמך – יהלומים“ – יצואן שהוא עוסק ביהלומים כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על יהלומים), תשי״ט–1959 (להלן – צו היהלומים), ונתקיים בו אחד מאלה:
(1)
העסיק, להנחת דעתו של המנהל, במשך תקופה של שנה באופן קבוע 50 פועלים לפחות, וייצא באותה שנה, להנחת דעתו של המנהל, יהלומים כמשמעותם בצו היהלומים בערך כולל פו״ב שאינו פחות מ־100,000 דולר;
(2)
ייצא במשך תקופה של שנה, להנחת דעתו של המנהל, יהלומים כמשמעותם בצו היהלומים בערך כולל פו״ב שאינו פחות מ־500,000 דולר;
”יצואן מוסמך“ – מי שהיה בשנה פלונית אחד מאלה:
(1)
יצואן מוסמך – יצרן;
(2)
יצואן מוסמך – כללי;
(3)
יצואן מוסמך – יהלומים;
”המנהל“ – מנהל חטיבת סחר חוץ במשרד המסחר והתעשיה;
”שנה“ – שנה מיום 1 בינואר עד יום 31 בדצמבר;
”השר“ – שר המסחר והתעשיה.
סייגים לגבי יצואן מוסמך [תיקון: תשכ״ה]
על אף האמור בסעיף 1 לא יראו אדם כיצואן מוסמך לגבי שנה פלונית אם לדעת המנהל לא ביצע אותו אדם את היצוא ברציפות או לשביעת רצונם של קונים בחוץ לארץ או לא מילא אותו אדם אחר התחייבות מההתחייבויות בקשר ליצוא שניתנו על ידיו לרשות מרשויות המדינה.
תעודה של יצואן מוסמך [תיקון: תשכ״ה]
אדם שהוא יצואן מוסמך לגבי שנה פלונית תינתן לו לגבי אותה שנה תעודת יצואן מוסמך חתומה בידי השר.
שטרי התחייבות וערובה [תיקון: תשכ״ה]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לדרוש מיצואן שטר התחייבות מיוחד או שטר התחייבות כללי, ורשאית היא לדרוש מאדם שהיה יצואן מוסמך, בשנה שקדמה לשנת הדרישה, שטר התחייבות כללי, הכל בנוסח שייקבע על ידיה.
(ב)
בשטר התחייבות לפי סעיף קטן (א) יתחייב יצואן או יצואן מוסמך לשלם לאוצר המדינה, אם לא קיים תנאי מתנאי שטר ההתחייבות במקרה מסויים או במשך תקופה מסויימת, סכום מסויים או אחוז מסויים משווי הטובין הנקוב ברשיון היבוא או היצוא, כפי שייקבע על ידי הרשות המוסמכת.
(ג)
רשאית רשות מוסמכת לדרוש מיצואן או מיצואן מוסמך, בעת מתן שטר ההתחייבות, ערובה, להנחת דעתה, למילוי תנאי השטר, ורשאית היא לדרוש בכל עת ערובה נוספת או ערובה אחרת.
שמירת דינים
צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל דין אחר, לרבות כוחן של ערובות שניתנו או שיינתנו על ידי יצואן לפי צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי״ג–1953, או לפי צו עסקי חליפין (מתן ערובה), תשי״ד–1954.
ביטול צו
צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים מוסמכים), תשי״ז–1957 – בטל.
השם
לצו זה ייקרא ”צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959“.
ב׳ באדר א׳ תשי״ט (10 בפברואר 1959)
- פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.