צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי) מתוך

צו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), התשנ״ט–1999

ק״ת תשנ״ט, 672; תשס״ה, 640; תשס״ז, 166; תש״ע, 1458.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 539א(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:

1.

קביעת גופים ציבוריים [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תש״ע]

לענין סעיף 539א לחוק, כל אחד מאלה הוא גוף ציבורי:

(1)

הכנסת;

(2)

מבקר המדינה;

(3)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים;

(4)

המוסד לבטיחות וגיהות בעבודה;

(5)

בית דין צבאי בשבתו כדן יחיד או בית משפט, הדן בבקשת נאשם העומד לדין בקשר לאירוע שנחקר בתחקיר, להתיר לו לעיין בחומר התחקיר, מהטעם שהצורך בהתרת העיון לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא להתיר את העיון; בפסקה זו, ”בית דין צבאי“ או ”בית משפט“ – למעט השופט הדן באישום;

(6)

ועדת הבדיקה הממשלתית לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס״א–2001, לבירור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006), שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 525 מיום כ״ד באלול התשס״ו (17 בספטמבר 2006);

(7)

הוועדה הציבורית הבלתי תלויה לבדיקת ההיבטים הנוגעים לפעולות שנקטה מדינת ישראל למניעת הגעת כלי שיט אל חוף רצועת עזה ביום י״ח בסיוון התש״ע (31 במאי 2010), שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 1796 מיום ב׳ בתמוז התש״ע (14 ביוני 2010).

כ״ט באדר התשנ״ט (17 במרס 1999)

משה ארנס
שר הבטחון

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.