פר אחד/לד
פרק ל"ד[עריכה]
כל המתים עולין חוץ מדור המבול מתים בל יחיו אלו עכו"ם רפאים בל יקומו אלו דור המבול. ראיתי למוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא] שהעתיק דור המדבר במקום המבול והרבה להקשות ונדחק לתרץ יע"ש. והדבר פלא דכשגגה שיוצאה דליתא דור המדבר במאמר כלל, וכבר חיפשתי בדפוסים אחרים ולא מצאתי. ואעיקרא איך יובן המאמר בגירסא זו דמדבר דאין כאן אלא שנים בפסוק מתים בל יחיו העכו"ם ורפאים בל יקומו דור המבול. ומ"ש אבל חזר למה שפתח לדור המבול ואין כאן ג', והדבר פלא וצ"ע. עוד ראיתי למוה"ר שם שנתקשה דהתחיל למנות ה' קולות והוו ששה. ואני מצאתי בדפוס ישן דאמרו להדיא ששה קולות. ומוה"ר שם נדחק לומר דתרי באשה חד חשיב ולפי האמת גבה טורא בינייהו מגטין לנשואין. ואני בעוניי חשבתי לומר דלעתיד לבא כתיב ה' קולות, ולא על חינם באו ה', דעל זה אמרו כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות, דלעתיד לבא כל אלו החמשה לבר מנחש דאין לו תרופה, כל ה' הקולות יתבטלו, דטעם עצו ופריו שוה, מי יכרית אילן מאכל להסקה, גרושין לא יהיה, מיתה לא יהיה, כאב בתולים לא יהיה, ולא צער לידה, הולד נאה לו לבא לעולם, לכן באו ה' קולות של שמחה לעתיד כמו ה' קולות דמתן תורה קול לו קול אליו, דיתבטלו אלו הה' קולות ויהיה במקומן ה' קולות של שמחה לבר מנחש, לכן נקטו חמשה המתבטלות לעתיד ויבואו אחרים תחתיהם. ובדפוסים שהדפיסו ששה נקטו כלן כמו שהן עתה ודוק. ובב"ר סדר בראשית ר' לוי מנה ג' היום והגשמים והנפש כשיוצא, וע"ש במתנות כהונה. וביומא ד"כ מנו ג' גלגל חמה ורומי הנשמה וי"א לידה וי"א רדיא ובעו רבנן רחמי זה השעה. ועיין נזר הקודש דל"ה ע"ג. ודוגמא לזה תמצא לקמן פרק ג"ן ששה נדמו לאדם הראשון. ובסוטה ד"י מנו ה' ועוד שינויים אחרים, וע"ש בספר ולע"א.
הארץ אומללה ואין בה כח ליתן את פרותיה ולעתיד לבא מוריד טל ומחיה המתים והוא נותן רפואות לארץ וארץ רפאים תפיל. וזה יפורש במזמור ע"ב דמשתעי במלך המשיח דאז יהי פיסת בר בארץ ירעש כלבנון פריו דיהיה כח בארץ להוציא פריה בזמן דיציצו מעיר כעשב הארץ בתחית המתים, ובזה עושה נפלאות תרתי, חדא וברוך שם כבודו לעולם דמחיה את העולם לא תהו בראה, ועוד דימלא כבודו את כל האר'ץ דישלח רפואה לארץ עצמה.