פר אחד/לה
פרק ל"ה[עריכה]
אחרונות אין בהם הפסק לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ועוד הוסיף לו את ברכת אברהם. ופי' מוה"ר ולא עוד אלא שם דבזמן ההוא דא"צ זה מזה עכ"ז יהיה חסד אברהם בעולם זת"ד. וזה רמוז בסוף מיכה תתן אמ'ת ליעקב ר"ת א'חרית מ'ראשיתו ת'מיד ואז חסד לאברהם מכוון כדברי מוה"ר ז"ל.
אדום יצאת ומאכל אדום חמדת. כיון בזה דעשו גרגרן כמ"ש הלעיטני נא, דהרי כתבו חכמי המחקר כי מה שתאב עין האדם לראות בשדה זרע זרוע את כל ירק עשב, מסיבת כי בעינו של אדם לא יש האי גוון והוא תאב ממה שאין בו, וכן בכל מילי כי מה שאין לו תאב והשתא, והוא התמיה של יעקב על עשו וק"ל.
י"ב שבטים ונעשו כולן אבן אחת שעתידין להיות גוי אחד. ולפי זה יבא על נכון קרא דס' ויצא והאבן הזאת דרומזת לי"ב שבטים וכל אשר תתן לי מהם אעש'ר אעש'רנו לך להפריש מעשר כדלקמן פל"ז ותנחומא סדר ראה, ולא עוד אלא דצ"ב ע"ב, מבני ומממוני אשר ארויח מעשר בהמה ומעשר הארץ ומעשר כספים ומעשר בני הוא לך כדאמר מיכאל, ועוד עשר אני לעשרינו לך דהוא ללוי כדברי מיכאל. ועיין נזר הקודש פ"מ סימן ז' ודוק
וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה שנאמר ויצק שמן על ראשה. ורמוז בשמן עצמו ר"ת למפרע נ'ס מ'ן ש'מים
וענו העליונים ואמרו ברוך אתה ה' האל הקדוש. ראו נא כי ג' ברכות ראשונות באו נגד ג' אבות, דלעיל סוף פרק ז"ך אמרו מגן אברהם על אברהם, וביצחק בעקידה אמרו מחיה המתים, וביעקב הכא האל הקדוש על שם והקדישו את קדוש יעקב. ועיין להרב זד"ן פ"ה אות ל"א ונמצא דחתימות ברכות הללו מפי העליונים יצאו, ולכן הזהירו יותר בג' ראשונות לכוין היטב בהם כי יצאו מפי קדישי עליונים, ומשו"ה סידר בסוף פרק מ' חונן הדעת ובסו"פ ג"ם הרוצה בתשובה דבאות זו אחר זו, וע"ש למוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא].