פרקי דרבי אליעזר פרק ט
<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק ט · >>
בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף – זכרים ונקבות טהורים וטמאים. בשני סימנים הן מטהרין: בזפק ובקרקבן נקלף; רבי אליעזר אומר: באצבע יתירה. ושני מיני עופות נבחרו לקרבן עולה, אלו הן: תור ובני־יונה.
בחמישי השריץ מן המים כל מין דגים – זכרים ונקבות טמאים וטהורים. בשני סימנים הם מטהרים: סנפיר וקשקשת; ואם לאו – הם טמאים.
בה' השריץ מן המים כל מיני־חגבים – זכרים ונקבות טמאים וטהורים. בשני סימנים הן מטהרים: בכרעים ארוכים שהן מקפצין על הארץ, ובכנפים מכסין את כל הגוף ואלו ששרצו מן המים דגים וחגבים נאכלים שלא בשחיטה, אבל העוף אינו נאכל אלא בשחיטה; אלו שנבראו מן המים – דמן נשפך כמים, ואלו שנבראו מן הארץ – דמן נכסות בעפר.
רבי אליעזר אומר: לא על המים בלבד אמרו שישרצו אלא אף על העכומ"ז העובדי כוכבים ומזלות שנמשלו כמים, שנאמר (ישעיהו ז, יב): "וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן", וכשם ששרצו המים ביום ההוא כך עתידים העכומ"ז העובדי כוכבים ומזלות לשרוץ בעולם, ונלחמים אלו עם אלו להשחית, שנאמר: ונתתי גוי בגוי וממלכה בממלכה "כי אלהים הממם בכל צרה" (דה"י־ב טו ו), וכתיב אחריו ישועת ישראל, שנאמר (דברי הימים ב טו, ז): "וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם".
כל הנהרות – כשם שהם מהלכין על הארץ הם טובים וברוכים ומתוקים ויש מהן הנייה לעולם, נכנסו לים הם מאורים רעים ומרורים ואין מהם הנייה לעולם; כך ישראל שבוטחים בצל יוצרם הם ברוכים ומתוקים, ויש מהן הנייה לעולם, ובזמן שהם סרים מאחרי יוצרם ובטחו בחקות העכומ"ז הם נאררים ורעים ואין מהם הנייה לעולם. וכשם שמימי נהרות מאכל לים, כך הם מאכל לאשו של גיהנם, וכל הגשמים יורדים בים ורע הם לאשר בים ומהם הדגים מזדווגים.
בה' נהפכו כל המים לדם במצרים, בה' יצאו אבותינו ממצרים, בה' עמדו מימי הירדן לפני ארון ברית ה', בה' סתם חזקיהו את המעינות שהיו בירושלים, שנאמר (דברי הימים ב לב, ל): "וְהִנֵּה יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן", בה' השריץ מן המים לויתן נחש בריח מדורו במים התחתונים ובין שני סנפיריו הבריח התיכון של ארץ עומד וכל התנינים הגדולים שבים מזונו של לויתן והקב"ה שוחק עמו יום יום והוא פותח פיו והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן והקב"ה שוחק בו, שנאמר (תהלים קד, כו): "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" רבי מאיר אומר אלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בארץ ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים במים חוץ מכל מין עוף כנף שברייתו מן המים ופרה ורבה בארץ, שנאמר (בראשית א, כב): "וְהָעוֹף יִירֶב בָּאָרֶץ" ואלו ששרצו מן המים פרים ורבים בבצים ואלו שנבראו מן הארץ פרים ורבים בוולד.
פירושים
[עריכה]דגים וחגבים נאכלין שלא בשחיטה אבל העוף אינו נאכל אלא בשחיטה. עיין בסוף הפ'. ועיין טור וש"ע רס"י י"ג. ועיין לרש"י בחולין ד"ס ולמרן ב"י שם ונזר הקודש דז"ל ע"א ובכנסת הגדולה ולהרב פרי תואר שם
וכל הגשמים היורדים בים זרע הם לאשר בים ומהם הדגים מזדווגים. ולפי זה אתי שפיר לשון המד"ר סדר ויחי פרשה צ"ז מה דגים הללו גדלים במים כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהן ע"כ, והיינו דאותה הם מבקשים לחיות זרע ולפרות ולרבות. ובחידושי להמד"ר שם כתבתי מוסר בזה על התלמידי חכמים ע"ש
בחמישי יצאו אבותינו ממצרים. עיין מה שחקר בזה בני אברהם הי"ו בספרו ברך את אברהם סדר בשלח ע"ש בארוכה. וכן במ"ש אח"ז ברח יונה עי' מ"ש בני. ותלמידי אור החיים נר"ו בסוף ספרא דמארי'ה טב הרב תהלה לדוד ח"ב
והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן. והכי איתא בתנחומא סדר ויקרא [ח, ח] דאמר הדג ליונה אי אתה יודע שבא זמני להאכל לתוך פיו של לויתן, אמר לו הוליכני לשם ואני מציל אותך ואת נפשי ע"כ. ועיין בספר ולא עוד אלא שם וכן הובא לקמן בפרק שאחר זה. וכל מעשה של יונה הנביא ככתבו וכלשונו של המדרש תנחומא סדר הנזכר כן הוא הכא בפרקי ר"א בפרק יו"ד