פרדס רמונים כז יז

פרק שבעה עשר:

באות נ' פי' בספר התמונה, כי צורתה בבינה ורומז אל שער החמשים המשפעת ופועלת ע"י המלכות. ולשון נו"ן רומז כמו נינם יחד (תהלים עד, ח) שהוא לשון רבוי. והכונה כי ממנה נמשך שפע אל רבוי הבריות והתולדות שבעולם והכל ע"י המלכות המקבלת ממנה ומשפעת שפע רב לנערותיה. כדכתיב (משלי, לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. ולכן בשעת הלבנה ממשלתה.

ויש מי שפי' בנו"ן כפופה ופשוטה כי העיקר בנו"ן הת"ת ולכן נרמזה בוא"ו כי עיקרה כאשר תקבל מצד הימין הרחמים והחסד ויש זכות להשפיע. ואז היא נו"ן פשוטה להשפיע למטה. וכאשר נתמעט הזכות והשפע מתעכב אז היא נ' כפופה לרמוז אל קיבוץ השפע לתוכו ועכובו.

עוד פי' ב' הנונין במלכות. והחלוק שביניהם כאשר קבלה השפע והשלימה ענין קבלתה אז היא כפופה לרמוז כי היא יושבת בין מרכבותיה לתת טרף לביתה וכאשר היא עומדת בעמידה לקבל על עצמה עטרת ת"ת בעלה אז היא פשוטה לרמוז על עמידתה לכבוד בעלה.

ויש מי שפי' נ' מלשון נוני שהם דגים רומז ליסוד שהוא לויתן נחש בריח נ' העקום רומז למלכות ונ' הפשוט רומז ליסוד שהוא מקבל ממעלה ומשפיע למטה.

ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל: נו"ן שני דברים כנגד אור הנסתר ותכונת הקדמון ונעשה הכל דבר א' וע"ז נקרא משה נאמן והוא מגזרת אמונה שמכחו אמונה ע"ש הכתוב (ישעיה כה, א) ה' אלהי אתה ארוממך אודה וכו'. ר"ל אב האמונה שממנו נאצלה והוא נאמן בבריותיו. ולכן ב' נונין הם. פשוטה עיקרה בבינה, כפופה עיקרה במלכות. אמנם פרטיה הם רבים כי ראש הנו"ן הוא יוד המורה על החכמה ותחתיה ו' המורה על הת"ת וזנבה הכפוף היא המלכות זה משפט הכפופה. והפשוטה על דרך זה אלא שהיא פשוטה ממשכת עד היסוד ועוקצה התחתון מורה על המלכות. והכל ביושר בסוד קו האמצעי לעלות דרך שם אל ביתה הרמתה מה שאין כן בכפופה כי היא כפופה נופלת תחת רגליו. ומפני כן ארז"ל (ברכות ד, עב) שנו"ן בה נפילה. וראש הנון כוללת ג' ראשונות בסוד היו"ד הכוללת אותם קוץ בראש ושני קוצות בצדיו להורות על סוד סגולתא. ואין לתמוה בזה על האומרים שנון פשוטה בכתר.

ובזוהר פ' אחרי מות (דף סו, עב) (יסוד ו, נון) [ז]. ויש חילוק בין וא"ו לוא"ו. ו' דנו"ן כפופה היא ו' זעירתא יסוד, ו' דנון פשוטה הוא וא"ו עלאה תפארת. וז"ל נון כפופה דא מטרוניתא וסמיכה לה ו' זעירא דאיהי יסוד בגין לאתברכא מניה. נון פשוטה אתפשטותא דת"ת.

פירש כי בהיות התפארת משפיע במטרוניתא הן השפעתו מספיק להקימה.

ובזוהר פ' בהעלותך (דף קנה, עב) אמר כי נון כפופה נוק' ופשוטה כללא דדכר ונוקבא כחדא שעליה הת"ת. וכפופה היא נקבה לבד שאין בה הת"ת שהוא עקר הדבר [ח]: