חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

פקודת סרטי הראינוע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פקודת סרטי הראינוע, 1927

פקודה הקובעת הוראות בנדון בקורת סרטי ראינוע.


קישור למאגר החקיקה הלאומי חא״י כרך א׳ פרק ט״ז, עמ׳ 128; ע״ר 1927, 299, 566; ע״ר 1931, 473; ע״ר 1934, 641; ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1.


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ישראל. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הפנים (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת חנוך“, ייקרא מעתה ”משרד החינוך“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.


1.
השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת סרטי הראינוע.
2.
פירוש [תיקון: 1934, 1935]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”מועצה“ פרושה מועצת הבקורת שתתכונן עפ״י פקודה זו;
”שעשועים צבוריים“ פירושם כפירוש הניתן למונח הזה בפקודת השעשועים הצבוריים, 1935;
”קצין משטרה עליון“ (קצין משטרה בכיר) פירושו כפירוש המיוחס לו בפקודת המשטרה.
3.
הרכבת מועצת בקורת [תיקון: 1934, תש״ח־3]
(1)
תוקם מועצת ביקורת שתהא מורכבת מיושב ראש וממספר חברים, וביניהם לפחות אשה אחת, אשר ימונו מדי פעם בפעם על ידי שר הפנים על דעת הממשלה. יושב ראש המועצה ימנה את מזכיר המועצה.
(2)
שני חברי המועצה, אשר לפחות אחד מהם הוא פקיד ממשלתי, יהוו מנין חוקי (קוורום).
(3)
המועצה תוכל בכל עת לצרף אליה כל אדם אשר ישיא לה עצה בדבר סרט המוגש למועצה אם ראוי הוא להצגה.
4.
אסור להציג סרט מבלי רשות
(1)
אסור להציג כל סרט ראינוע אלא אם כן נתאשר להצגה וסומן ע״י המועצה.
(2)
לצרך סעיף זה, רואין סרט כאילו הוא מוצג כשמציגים אותו לראוה לשני בני אדם או יותר, לרבות המכונן של מכונות ההצגה, בכל נשף שעשועים צבורי.
5.
מודעה על סרט ראינוע לא תוצג אלא אם כן נתאשרה
אסור לשום אדם להראות או לגרום לאחרים שיראו כל תמונה, צלום, מודעה או דמות הנותנים פרסום להצגת ראינוע אלא אם כן נתאשרו ע״י המועצה וסומנו על ידה.
6.
בקשה למועצה בדבר אשור [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל הרוצה את אשורה של המועצה להצגת סרט צריך לפנות לשם כך בכתב למועצה ולפרט את שם הסרט, נושאו ותאורו, ועליו להגיש סריה של צלומים מכל מחזה הנכלל בסרט, והעתקות מכל תמונה, צלום, מודעה או דמות שישמשו לפרסום הסרט: אם נדרש בכך, עליו לגלול את הסרט בפני המועצה.
(2)
המועצה תוכל עפ״י הכרעת דעתה ליתן רשות להצגת כל סרט או כל חלק הימנו או כל מודעה על סרט, בין בתנאים ידועים ובין בלא תנאים, וכן יכולה להמנע ממתן הרשות.
(3)
אם לא ניתנה רשות, הרי לכשידרוש זאת המבקש, על המועצה לתת תעודה שבה תציין את דבר סירובה; וכשיראו תעודה כזאת ויוכיחו שהסרט הוצא לחו״ל, יחזירו כל תשלומי מכס ששולמו בעת שהסרט הוכנס לישראל.
7.
איסור סרטים מאושרים [תיקון: תש״ט]
(1)
הסימן שנקבע ע״י המועצה הוראות הסעיפים 4 ו־5 יחדל תקפו בשעה שמסר מזכיר המועצה מודעה על כך לאדם שהגיש את הסרט או את התמונה, הצלום, המודעה או הדמות לסימון, או לכל אדם שברשותו הם נמצאים.
(2)
אם בכל מקרה הנזכר בסעיף קטן (1) אין מוצאים אותו אדם תהא המודעה נחשבת כמסורה ע״י פרסומה ברשומות.
8.
עברות ועונשין [תיקון: 1927, 1931, 1934, תש״ח־2]
(1)
כל המציג או מראה או גורם לאחר שיציג או שיראה כל סרט או חלק מסרט או כל תמונה, צלום, מודעה, או דמות המפרסמים סרט,
(א)
אשר לא סומן ע״י המועצה, או
(ב)
אשר, לאחר שסומן, שונה או טפלו בו באיזה אופן שהוא, פרט להפחתת ארכו של הסרט, מאז נקבע הסימן, או
(ג)
חדל תוקף סימנו עפ״י סעיף 7,
יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר חדש ימים או לקנס חמישים לירות.
(2)
כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, וכל העובר על אחת התקנות שיתקינו עפ״י פקודה זו, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסך חמש לירות.
(3)
שום דבר האמור בפקודה זו לא יפגע באחריותו של כל אדם להיות מובא במשפט פלילי על כל הצגה בעלת אופי לא מוסרי או העלולה להפריע את שלום הצבור:
בתנאי ששום אדם לא יענש פעמים על אותה עברה.
9.
חפוש לשם מציאת סרט שאינו מאושר ומאסר האנשים הנוגעים בדבר
(1)
כל חבר מחברי המועצה וכל קצין משטרה גבוה, פקיד מחוזי או פקיד ממשרד החינוך [במקור: מחלקת החנוך] המורשה ע״י המנהל, יוכל להכנס בכל עת לכל מקום המשמש לשעשועים צבוריים שבו מוצג סרט ראינוע.
(2)
כל חבר מחברי המועצה וכל אדם שהורשה בכתב ע״י מזכיר המועצה או כל קצין משטרה עליון, אם ברי להם שיש טעם מספיק להאמין שסרט שהצגתו לא נתאשרה בהתאם לפקודה זו הוצג או הנהו מוצג בכל מקום שעשועים צבורי, יוכלו בלא צו חפוש, להכנס בכל עת למקום כזה ולסדר חפוש בו, ולהחרים כל סרט או חלק מסרט שיש חשש נכון להאמין שהוא מוצג שלא ברשות כזאת, ויכולים הם לאסור כל אדם שיש לגבו יסוד נכון להאמין שהוא מעורב בהצגה כזאת.
מסים [תיקון: 1931]
(1)
המבקש רשות להציג סרט ישלם את המס הקבוע בשעה שהוא פונה בבקשה בענין כל סרט וכל מודעה הכרוכה בכך.
(2)
אם יתברר לה למועצה על יסוד תעודה מאת מושל המחוז שלא יוצג הסרט אלא לתכלית חנוכית ולתכלית צדקה בלבד, יכולה היא לפטור מתשלום במס.
תקנות [תיקון: 1931, 1934, תש״ח, תש״ח־2]
רשאי שר הפנים להתקין תקנות הקובעות הוראות לענינים דלקמן –
(א)
הרכבת המועצה והפרוצדורה שלה;
(ב)
צורת טופס ההרשאה שהמועצה תשתמש בה;
(ג)
המס שישולם בשעת הגשת בקשה בדבר מתן רשות להציג סרט ובדבר כל מודעה הכרוכה בכך;
(ד)
תקנות בדרך כלל, לשם השמוש בפקודה זו.


16 באוקטובר, 1927
  • פלומר פ. ט.
    נציב עליון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.