פקודת הדרכים (רחבן והתויתן)
פקודת הדרכים (רחבן והתויתן) מתוך
פקודת הדרכים (רחבן והתויתן)
פקודה הקובעת הוראות בענין רחבן של דרכים והתויתן
2000855
חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ט, עמ׳ 1282; ע״ר 1935, תוס׳ 1, 159; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; תשי״א, 44; תשכ״ג, 144.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר העבודה (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הדרכים (רחבן והתויתן)“.
פירוש [תיקון: תש״ח, תשי״א]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”עבודת שפור של קבע“ כוללת בניתם או בניתם מחדש של כל בנין או של כל תוספת־מבנה לבנין, נטיעת עצים, כל עבודת השקאה, אספקת מים, ביוב, ניקוז, הקמת גדר אבנים או גדר קבועה אחרת והקמת מצבה שלא באזור של בית קברות שכבר יש בו קברות;
”דרך“ פירושה כל דרך המשמשת לרבים ששר העבודה הטיל פקודה זו לגבה.
השמוש בפקודה [תיקון: תש״ח]
יכול שר העבודה להורות בצו שפקודה זו תחול על כל דרך הנזכרת באותו צו.
הסמכות לאסור עבודת שפור של קבע במרחק מסוים ממרכזה של הדרך [תיקון: 1935, תש״ח, תש״ט, תשי״א, תשכ״ג]
(1)
יכול שר העבודה לאסור בצו את ביצועה של כל עבודת שפור של קבע במרחק של עשרים וחמישה מטר ממרכזה של דרך.
(2)
צו שניתן עפ״י סעיף זה אפשר לפרסמו ברשומות או לפרסמו בין תושבי האזור הנפגע בצורה שתישר בעיני שר העבודה.
(3)
כל המקים או מבצע עבודת שפור של קבע בניגוד לצו שניתן עפ״י סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמשים לירות, וחייב הוא לסתור את אשר הקים או ביצע בניגוד לסעיף זה; ואם לא סתר את אשר הקים, הרשות בידי שר העבודה לצוות לסתור את העבודה ולגבות את דמי סתירתה מן האיש אשר הקימה או גרם להקמתה.
צו להרחבת דרך [תיקון: 1935, תש״ח, תשי״א, תשכ״ג]
(1)
יכול שר העבודה להכריז בצו כי איזו דרך או חלק הימנה תורחב עד כדי רוחב של לא יותר מחמישים מטר וכי יעשו בהתויתה של הדרך את השינויים שימצאו צורך בהם.
(2)
הצו יפורסם ויוצא לפועל כדרך שמפרסמין ומוציאין לפועל צו שניתן עפ״י הסעיף הקודם.
(3)
משניתן צו, יכול שר העבודה בכל עת להפקיע כל קרקע הדרושה להרחבת הדרך או חלק הימנה עד לשעור הרוחב הקבוע או לשעור פחות מזה לפי הוראות חוק ההפקעה לצורך דרכים שיהא נוהג מזמן לזמן.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.