פסיקתא דרב כהנא כה טז

טז

ר' לוי ור' יצח'. ר' לוי אמר, א' הקב"ה לירמיה לך אמור לישראל עשו תשובה. בא ואמ' להם, אמרו לו רבינו ירמיה היאך אנו עושין תשובה, באילו פנים אנו באין לפני המקום, לא הכעסנו אותו ולא הקנינו אותו, אותם ההרים והגבעות שהיינו שם עובדים ע"ז אינן קיימים, על ראשי ההרים יזבחו וג' (הושע ד: יג), נשכבה בבשתינו ותכסינו כלימתינו וג' (ירמיה ג: כה). בא לפני הקב"ה ואמ' כן, א' לו לך אמור להם לא כך הכתבתי לכם בתורתי, ונתתי פני באיש והכרתי אותו מקרב עמו (ויקרא כ: ו), שמא עשיתי לכם כן, אלא לא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם י"י ולא אטור לעולם (ירמיה ג: יב). ר' יצחק א', א' הקב"ה לירמיה לך אמור לישר' עשו תשובה, בא ואמ' להם, אמרו לו רבינו ירמיה היאך אנו עושין תשובה, באילו פנים אנו באים לפני הק', לא הכעסנו ולא הקנינו אותו, אותם ההרי' והגבעות שהיינו עובדים ע"ז אינן קיימין, על ראשי ההרים יזבחו וג' (הושע ד: יג), נשכבה בבשתינו וג' (ירמיה ג: כה). בא וא' לפני הקב"ה כן, א' לו לך אמור להם אם באים אתם לא אצל אביכם שבשמים אתם באים, כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא (שם /ירמיהו/ לא: ח).