פסיקתא דרב כהנא כה טו

טו

ר' אלע' /אלעזר/ בנו של ר' יוסי הגלילי או' אמרו ישר' /ישראל/ לפני הק' /הקב"ה/ רבון העולמים אם עושים אנו תשובה מי מעיד עלינו, א' להם לרעה אני נעשה לכם עד ולטובה איני נעשה לכם עד. לרעה אני נעשה לכם עד, וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר (מלאכי ג: ה). ולטובה איני נעשה לכם עד, אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה נביאי שקר היו והיו מנאפים את נשי רעיהם, הד"ה יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וגו' (ירמיה כט: כג). ומה הוון עבדין, הוו' חד מנהון אזיל לגבי איתתה וא' לה חמית בנביותי דייתי חברי לגבך ואת מקיימא נביא בישר'. והוה דין מסרסר לדין ודין מסרסר לדין, וכיון דקרבת שעתהון למיפיל אזלין לגב איתתה דנבוכד נצר, אמרין לה כן וכן, אמרה לית אנא יכלה למעבד כלום לבר מדעתיה דמלכא. וכיון דאתא נבוכדנצר אמרה ליה כן וכן. אמר איפשר כן, אלוה של אומה זו שונא זנות הוא, אלא הריני בודקן כשם שבדקתי לחנניה מישאל ועזריה, אם נוצלו הרי יפה ואם לאו נביאי שקר הם. מה עשה, עשה להם כמין טוגן של נחשת ועשה אותו נקבים נקבים ונתנן לתוכו והתחיל מסיק תחתיהם, וכיון שראו צרתם צרה שיתפו ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול עמהן, אמרין דילמא מזכותיה אנן משתיזבין. מה עשה להם הקב"ה, הם נשרפו והוא ניצול, הלא זה אוד מוצל מאש (זכריה ג: ב). הד' דכת' ולוקח מהם קללה לכל גלות יהודה וג' (ירמיה כט: כב), אשר שרפם מלך בבל אין כת', אלא אשר קלם מלך בבל באש (שם שם, /ירמיהו כ"ט/ כג), קליין כקליות הללו.