פסיקתא דרב כהנא כה יז

יז

כי כשלת בעוניך (הושע יד: ב). א"ר סימון לצור גבוה שהיה עומד בפרשת דרכים והיו בני אדם נכשלים בו, א' להם המלך סתתו בו קימאה עד שתבוא השעה ואני מעבירו מן העולם. כך א' הקב"ה לישר' בניי יצר הרע מכשול גדול הוא לעולם אלא סתתו בו קימאה קימאה עד שתבוא השעה ואני מעבירו מן העולם, הד"ה דכת' והסירותי את לב האבן מבשרכם וג' (יחזקאל לו: כו). א"ר יצחק בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה והוא מתחייב עליה מיתה לשמים, מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו ניכשל באצבעו, מקצת הנפש ככל הנפש. ד"א אחת לאחת למצוא חשבון (קהלת ז: כז), מה אחת מארעה לאחת והחשבון מתמצא. וכמה הוא מיצוי חשבון עד אחת.