פסיקתא דרב כהנא ה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · פסיקתא דרב כהנא · ה · יד

יד[עריכה]

דברו אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה (שמות יב ג) א"ר יוחנן והלא אינו יפה אלא מדירן, ואת אומר מבעשור? אלא מלמד שהיו קשורים לכרעי מטותיהם של ישראל מבעשור, והיו המצריים נכנסין ורואין אותן, ונפשן פורחת מעליהן.

ר' חייא בריה דר' אדא דיפו: משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח (שמות יב כא) שיהא כל אחד ואחד מכם מושך אלוהו של מצרי ושחטו לפניו ודרגשה ליה ימלל

ר' חלבו בשם ר' יוחנן: הכא את או' בעשור לחדש הזה (שמות יב ג) ולהלן את או' והעם עלו מן הירדן בעשור (יהושע ד יט). ר' חייה בשם ר' יוחנן: לקיחתו עמדה להם בירדן, ואכילתו עמדה להן בימי המן: ואכלו את הבשר בלילה הזה (שמות יב ח) - בלילה ההוא נדדה שנת המלך (אסתר ו א)

ר' ברכיה בשם ר' אבהו, דרש נחום ברבי סימאי בטרסוס: ויקחו להם איש (שמות יב ג) זה הקב"ה, דכת' ביה י"י איש מלחמה (שמות טו ג) במה את לוקחו? - בשני תמידים: שה לבית אבות שה לבית (שמות יב ג)

א"ר יודן בשם ר' סימון: מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון, הא כיצד? תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום, מכל מקום לא היה אדם לן בירושלם ובידו עון, ומה טעמא? צדק ילין בה (ישעיה א כא):