עשרה פרקים לרמח”ל פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עשרה פרקים לרמח"ל:

פרק ט - תולדות הספירות[עריכה]

א[עריכה]

תולדותיהם של ספירות ג': מלאכים, ס"א. גשמים. לכל שליחות מלאך, הספירות גוזרות, והמלאך עושה. שנאמר עושה מלאכיי רוחות וגו'.

ב[עריכה]

ס"א כיצד: זהו שנאמר, יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע. יוצר אור, זה הימין. ובורא חושך, זה השמאל. עושה שלום אלו מלאכי השלום. ובורא רע, זה ס"מ. מלאכי שלום, עשר כתות, משמשים לע"ס של ימין. מלאכי חבלה, עשר מדרגות, משמשים לע"ס מצד שמאל. עליהם נאמר גם את זה לעומת זה עשה אלקים.

ג[עריכה]

ד' מדרגות, ד' קליפות, עולמיו של ס"מ, סותמים אורם של ספירות, ומסלקים אותם במעשה תחתונים, באים ח"ו ועושים רעה, בעולם נוגה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ורוח סערה. שכן מפורשים ע"י יחזקאל וארא וגו'.

ד[עריכה]

ד' קליפות, ד' עולמות לכ"א מהם, שבהם ע"ס בה' פרצופים, שתיקוניהם של התחתונים בד' עולמות, ופגמיהם בד' עולמות. זכו התחתונים, האדון מנהיג ברחמים, והשוטר עובר מפניו. חטאו, בעל הרחמים מסתלק, והשוטר עושה דין בחייבים. בסילוקו של אדון, מעשהו של שוטר, הוא שנאמר ויחר אף ה' בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג.

ה[עריכה]

סדרי הדינים, אלו שרשים של קליפה, מהם מכניעים אותה, ומהם מגביהים אותה, לפי מעשיהם של התחתונים, הוא שהכתוב אומר ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.