עשרה פרקים לרמח”ל פרק ח

פרק ח - תיקוני הפרצופים

א

תלת רישין בעתיקא: רדל"א. גלגלתא. ומוחא. ב' נעשים ג': גלגלתא, אוירא. ומוחא. דעתו של עתיק, גניז באוירא. באלו מתנהגים כל העולמות, בחד"ר.

ב

פנימיותן של רישין הוי"ה. וחיצוניותן אהי"ה. הראשונים דע"ב, ואהי"ה שלו. הב' דס"ג. הג' דמ"ה. פנימי. ומקיף. ומקיף דמקיף בכאו"א במה הם מתפרשים בניקודיהם: מנוקד הפשוט בתנועותיו, זה פנימי. מנוקד המלוי כפשוטו, זה המקיף. מנוקד המלוי כולו קמץ, והפשוט בתנועותיו, זה מקיף דמקיף. זה הראש הראשון. מנוקד הפשוט בתנועותיו, מקום צירי סגול, מנוקד המילוי כפשוטו. מנוקד המילוי כולו קמץ, זה הראש השני. מנוקד הפשוט בתנועותיו, מקום צירי סגול, ומקום קמץ פתח. מנוקד המלוי כפשוטו. מנוקד המלוי כולו פתח, זה שלישי.

ג

ז' תיקוני רישא, מז' של עתיק, סימנם ג"ט קר"ע פ"ח: גולגלגתא לבנה, מחסדו של עתיק. טלא דבדולחא, מגבורה שלו. קרומא דאוירא, מת"ת שלו. רעוא דמצחא, מיסוד שלו. עמר נקי, מראשיהם של נו"ה, שהם גבוהים מהיסוד. פקיחו דעיינין מסופם. חוטמא ממלכות. ב' נחירים לאה ורחל.

ד

תיקוניו של א"א: נימין. חוורתי. דיקנא. ג' הויות בכל ראש. וא' כוללת אותם. ג' הויות, י"ב אותיות, וא' שכוללתן הרי י"ג. י"ג חוורתי, מג' שבכתר, מקומם בין י"ג נימין, בין נימא לנימא. י"ג נימין, מג' שבאוירא. י"ג תיקוני דיקנא, מג' שבחכמה.

ה

י"ג תיקוני דיקנא: ה' ה' אל, רחום, וחנון, וכו'. מי אל כמוך, נושא עון. תיקון א', ב' פאות. ב', שערות שבשפה העליונה. ג', אורח תחות חוטמא. ד' שבשפה התחתונה. ה' אורח תחות פומא. ו', רחבה של זקן. ז', שני תפוחים שנפנו. ח', שטח העליון, מזל נוצר חסד. ט', שערות שבין מזל למזל. י' שערות הזקן. י"א, שכולן שוין. י"ב, פה פנוי. י"ג, שטח התחתון מזל ונקה. שיעורם של מזלין עד הטבור.

ו

תיקוניו של ז"א צל"ם: צ', מוחין פנימיים. ל' מ', מקיפין שבו. שבשעה שיצאו היו ד', זה מ' שלו. חזרו שלשה בכלים של אימא, זה ל'. וט' נעשו בגופו, זה צ', של ד' בכחב"ד של אימא. של ג' בחג"ת. של ט' בנה"י.

ז

נימין. חיורתי. דיקנא. בז"א. של א"א י"ג, של ז"א ט'. כשנשלם תיקונו, נשלמים לי"ג.

ח

במצחו של ז"א, בוקעים ויוצאים מד' מוחין, ד' פרשיות של תפילין. ומלבושיהם בתים שלהם. ע"ס הם: חב"ד בתפילין. חו"ג ברצועות של ראש. ת"ת בקשר שלהם מלאחריהם, שמשם יוצאת לאה. ב'. רצועות יורדות, נו"ה. נצח עד החזה, והוד עד הטבור. תפילין מאימא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. תפילין מאבא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע.

ט

ואור מאימא מקיפו לז"א, זהו טלית לבנה שערות של ז"א אחר גדלותו, ששרתה עליו אימא, והגיעו נה"י שלה חדשים מאחוריו עד החזה. מקיף לז"א ומקיף על ראש נוקבא. מקיפו של ז"א, טלית. מקיפה של נוקבא ציצית שבו.

י

תיקוניה של נוקבא, ט' נימין בראשה, וצבעם ארגמן. וששה תיקונים בפניה מששה תיקוני דיקנא, כשהם נשלמים, נעשים ט'.

יא

תפילין שלה של יד לזעיר אנפין, שהם נקשרים לשמאל שלו, שנאמר שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. ומנו"ה דז"א, הם נעשים. שבהם חו"ב מאימא, וחו"ב מאבא. של אבא נעשים לה לחו"ב, ושל אימא בעשים לחו"ג. נכללים בבית א', שנו"ה הם ב' פלגי גופא.

יב

יסוד אבא, מכריע בין נו"ה שלו, עומד ביסוד אמא, מכריע בין נו"ה שלה. נמצאו בו ד' אורות, שמהם תפילין במצחו של יעקב. אלו ואלו יוצאים ליעקב, ונעשים תפילין במצחו. חוזרים לאחוריהם, וקושרים קשר מאחוריו. חוזרים ויוצאים, עד שיוצאים במצחה של רחל. עושים תפילין בראשה של רחל. של יסוד אבא נשארים ביעקב. של נו"ה דז"א, נשארים ברחל. חוזרים לאחור, וקושרים קשר באחוריה. תפילין של רחל: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. ושל יעקב הויות להדדי. יסוד של ז"א, בין כתפיות של רחל, זה יו"ד שבתפילין. ורצועה יוצאת ממנה לבנינה של נוקבא. ג' כריכות בקיבורת: ג"ר. ז' בזרוע: ז"ת. ג' באצבע: מנה"י שבמוחין.

יג

כללו של עולם: אדם, ולבושיו, מקיפיו, והיכליו. אדם כיצד, זה תיקונו של פרצופו, רמ"ח אברים, ושס"ה גידים. נר"ן בתוכו, ח"י מקיפין עליו. ירד האור לכנוס בתוכו, חלק נכנס, וחלק נשאר בחוץ, שאין הכלי יכול להגביל אותו, מקיף לכלי, ומקיף לכל מה שתחתיה. וממה שנכנס, חוזר ויוצא לחוץ, ומקיף על כליו בלבד, אלו ב, מקיפים: ישר, וחוזר.

יד

לבושו כיצד, מהכאותיהם של אורות, נעשה לבוש עליהם מבחוץ. וחשמ"ל יש לזו"ן מאימא. שבשעה שנכנסו נה"י שלה בתוכו, עור בשר ועצמות וגידין, נכלל שלה בשלו, חוץ מן העור, נמצא עודף שלה מבחוץ, ומכסה עליו מפני עיניהם של חיצונים.

טו

היכלות לפרצוף, כבתים לאדם. מלכיותיהם של ספירות, חיצוניות שלהם, אלו ההיכלות. ודמות כמראה אדם, פנימית בתוכם. לא שאין פנימיות וחיצוניות אלא זה, אלא שזה חילוקו של עולם, חוזרים ומתחלקים כל אחד בשלו.

טז

ז' היכלות הם: היכל לבנת הספיר, א'. עצם השמים ב'. נוגה ג'. זכות ד'. אהבה ה'. רצון ו'. ק"ק ז'. היכל יסוד ומלכות א'. היכל הוד ב'. היכל נצח ג'. היכל גבורה ד'. היכל חסד ה'. היכל ת"ת ו'. היכל ג"ר ז'. אלו ז' ההיכלות שבבריאה, וכבודו של מקום מתפשט בתוכם. נפש ורוח לכ"א, והכבוד נשמה להם. בהיכל השביעי ג' דברים משמשים, נקשרים בהם התחתונים בשרשם, ונהנים צדיקים מזיו השכינה. ומה' מקבלים שכר פעולתם.

יז

בסופו של אצילות, מסך מאורה של אימא, הוא נעשה חשמל, ויורד ומקיף מתחת רגליהם של זו"ן, ואורות של אצילות עוברים בו, ועושים בריאה. נמצאת בריאה, מסודה של אימא. ממנה ליצירה, מסך על מסך. מסך מאימא ולזו"ן, ומסך מז"א לנוקבא. נמצאת יצירה, מסודה של ז"א. ממנה לעשיה, מסך על שנים, מסך מאמא לזו"ן, מסך מז"א לנוקבא, מסך מנוקבא, לעולם שתחתיה. נמצאת עשיה, מסודה של נוקבא.

יח

שמו של אצילות ע"ב, ירדו ס"ג מ"ה ב"ן לבי"ע, חזרו ועלו, עלה ס"ג. עלה מ"ה והלביש לס"ג, עלה ב"ן והלביש למ"ה. נמצא ב"ן למעלה מכולן, זה מעקה. שלא יהיו סיומם של אורות כשהם למטה, ולא יהיו הקליפות אוחזות בהם, שנאמר ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו. אלו ד' עולמות, שבהם מולך אדון יחיד על מעשיו עבודתם של תחתונים בכולם, ויחודו של א"ס מתיחד בכולם. הוא שרבן של נביאים אומר, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.