עשרה פרקים לרמח”ל פרק ב

עשרה פרקים לרמח"ל:

• פרק א
• פרק ב
• פרק ג
• פרק ד
• פרק ה
• פרק ו
• פרק ז
• פרק ח
• פרק ט
• פרק י

פרק ב - שבירת הכלים

א

עמדו נקודותיו לצאת, אסף ס"ג מ"ה ב"ן שלו, ועלה עמהם למעלה מן הטבור, ופירש שם מסך, מתחיל מלפניו בחזה, ומשפיע ויורד מלאחריו עד כנגד הטבור. ומן הב"ן יצאו מן העינים ע"ס מהימין וע"ס מהשמאל, יצאו וירדו מן הטבור ולמטה, ולקחו אור ממה שלמעלה, כח"ב מאח"פ בשבולת של זקן, והשאר משם ולמטה. ומבפנים ירד ובקע ב"ן כנגדם, והאיר דרך עורו לחוץ, מן הטבור ומן היסוד, נחלק האור לכח"ב, והשאר מאצבעות הרגלים, נמצאו ג"ר מתוקנות זה כנגד זה, והשאר זה תחת זה.

ב

יצאו י' כלים בראשונה, ואורותיהם אח"כ, ירדו האורות לכח"ב וקיבלם, לז' תחתונות ולא קיבלום. יחד נשברו ונפלו כליהם למטה, ואורותיהם עלו למקומם, ועליהם הוא אומר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגו'.

ג

ששה ספירות עומדות להחלק בששה פרצופים, ומהם נעשה ד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ומסופם יוצא הרע. שנאמר יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, זיקין נצוצין אין בהם חיבור שנאמר ונרגן מפריד אלוף. וברשעים הוא אומר יתפרדו כל פועלי און. אבל בקדושים מה הוא אומר, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד שיתוקן הכל ביחודו באחדות.

ד

בתחלה היו כל החלקים בשוה, באו האורות ולא קיבלום, נשברו ונפלו, נגנז האור שנברא ביום הראשון, וירד הטוב שבהם לבריאה, ושל אחריו ליצירה, ושל אחריו לעשיה וכשחזרו ונתקנו נעשה מג' ד'. נמצא עשיה ב' תחתונה מהא'. ומסופה יוצא הרע, הוא שהנביא אומר קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד.

ה

מי הם היורדים. ז"ת, ואחורי חו"ב, אלא שז' תחתונות ירדו לבי"ע, ואחורי חו"ב למקום זו"ן שבאצילות. אחורי חכמה מלפניהם, ואחורי בינה מלאחריהם. ז"ת נשברו, ואחורי חו"ב לא נשברו אלא שירדו, ואחורי נה"י דכתר נפגמו עמהם. נמצאו ז"ת שבכל פרצוף שבורים. ואחורי חו"ב נפולים. ונה"י של כתר נפגמים. באיזה פרצופים דברו באותם של אחר כך.

ו

כיצד נפלו, ראשון שבכולם דעת, קבל ז' אורות ולא עמד בהם, ונשבר, ונפלו כליו בדעת דבריאה, ואור שלו במלכות דאצילות. קבל חסד אחריו ו' אורות ורושם א', ונשבר ונפל כליו בבינה דבריאה, ואור שלו ביסוד דאצילות. קבלה גבורה עד"ז ונשברה, ונפלו כליה בחכמה דבריאה, ואורה בנצח הוד דאצילות. קבל תפארת עד"ז, נשבר, ונפלו כליו בכתר דבריאה, ואור שלו עמד במקומו כפול, נתפשט כלי הכתר וקיבלו. ואור הדעת עלה ביניהם, ונפל כלי שלו שנית למלכות דבריאה. נתפשט כלי החכמה וקיבל לאור החסד, ונפל כלי שלו פעם ב' ליסוד דבריאה. נתפשט כלי ועינה וקיבל לאור הגבורה, ונפל כלי שלה פעם ב' לנצח הוד דבריאה. קיבל נ"ה ונשבר, ונפל כלי שלו לת"ת דבריאה, ואור שלו עלה לבינה דאצילות. קיבל יסוד ונשבה ונפל כלי שלו לגבורה דבריאה, ואור שלו עלה לכתר דאצילות. קיבל מלכות ונשברה, ונפלה כלי שלה לחסד דבריאה, ואור שלה עלה לכלי הכתר. זה סדר שבירתם של ז"ת, שבהם הוכנו ונעשו ג' עולמות: בריאה, יצירה, עשיה.

ז

ירידת אחורי חו"ב, לפי שבירתם של ז"ת. כיצד, חו"ב פב"פ, נשבר דעת, ונפלו חו"ג שבחו"ב לגוף, חזרו שלא להסתכל זה בזה. נשבר חסד, ירדו אחורי אבא עד היסוד והפך אחוריו לפני אמא. נשברה גבורה, ירד אחוריים של אמא עד היסוד, חזרו שניהם אב"א. נשבר שליש תפארת ירדו אחורי יסודות דאו"א. גמר התפארת להשבר, ירדו אחורי ישסו"ת בגופם חזרו שלא להסתכל זה בזה. נשבר נ"ה ירדו אחורי ישסו"ת עד היסוד. נשבר יסוד ירדו אחורי יסודיהן, נשברה מלכות, ירדו אחורי עטרותיהן, ונשלם פגמם של אחורי נה"י דכתר שבהם נכנסים החו"ג בחו"ב.

ח

ורפ"ח נצוצין מד' ע"ב דעסמ"ב ירדו עם הכלים הנשברים לקיימם, כל היורד מירידתם של מלכים הוא יורד. וכל העולה מחזירתם הוא חוזר. ובסופם של דברים נאמר, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואומר ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא רפואה שאין אחריה מכה. ואומר ומשתי את עון הארץ ביום אחד. ואומר והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'.