עשרה מאמרות מאמר חקור דין א יא
<< · עשרה מאמרות · מאמר חקור דין א · יא · >>
הדין אמת והכל מתוקן בכל הני הלכתא גברותא, שדינן שוה לימות עולם שזכרנו פתח דברינו, בכסא ליום חגנו ולדין המות ולדין התחיה, כי משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ובהשלמות תנאיה. וכבר בארנו בפרק ג' מדברי הנביא ישעיהו ד' תקוניה בסור מרע, ושיירנו למקום הזה הבאור לשתי מעלות טובות אשר לה בעשה טוב, ולכל אחד מהן ד' תקונים, זכרם בן אמוץ וצרפם אל הראשונים, כי באמרו למדו היטב. באר חיובנו להשתלם בעיון בכל כחנו מצותיו חקותיו ותורותיו, והכל נכלל במלת היטב, שהוא בגמטריא שם בן ד' אותיות הגדול והנורא הבלתי נהגה, והעיון בו ובאמתתו משלים כל חסד, ובהצטרף אותיות מספר פשוט כפול משולש ומרובע המורגל בחשבון אותיות הקודש עד שער בת רבים מגדולי המחברים, עולה ע' פנים לתורה. וכבר נצטוינו לכתוב את התורה על האבנים בעבר הירדן באר היטב, ורבותינו אמרו שהיתה המצוה עלינו לכתוב בשבעים לשון, ובאו אחר כך ד' תנאים אחרים בכשרון המעשה, דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה. וקרוב לשמוע שהם נתלים בד' אותיות הכתיבה לשם הגדול על הסדר, כשם שד' תנאים המפורשים בסור מרע תלויים ועומדים בד' אותיות הקריאה. והרגיל בשפת אמת יודע כן. וכאן צריכים אנו ליזהר, כי יש אדם שעמלו בתורה ובמצות אפילו בקיום העשין יקרא סר מרע, כגון המתעטף בציצית לזכור שלא לתור אחרי מחשבת הלב והעינים, ויש מהם שאפילו בהרחקת הלאוין יקרא עושה טוב, לאסור בזיקים וכבלי ברזל המתעה בהן, וצבאו ופקודיו תחות שלטנותא דקב"ה, והיא מבחר הכוונות בשמירתם. ויש בזה טעם לשבח למה שכתב הרב אבן עזרא בספר העצמים, כי יש בגוף שס"ה עורקים שוקטים כמנין הלילות ולנו הן הלאוין. בכוונת סור מרע, ושס"ה עורקים דופקים כמנין הימים אשר הם לפי דרכנו שמירת הלאוין בכוונת עשה טוב, והוא כפתור ופרח עם מה שיבא במאמר חכמים, עבר ושנה הותרה לו בחלק השלישי פרק י"ד. ואין כפל באברים כי אין בהם סור מרע אלא במקרה ושיעור כמפורסם: