ערכי לשון הקודש - ארש
- "וַ ֽאֲרֶשֶׁת שׂפתיו בל מנעת" (תהלים כא ג), מבטא שפתיו.
- "ארשת שפתיו" (תהלים כא ג). "כרשיון כורש מלך פרס" (עזרא ג ז). ענינו יורה עליו כמו מבטא שפתים.
- "וַאֲרֶשֶׁת" (תהלים כא ג). ענין ביאור תיבת או פועל הערך מבטא ואמירה ואין לו דומה במקרא. ובפיוט של ר"ה: "ארשת שפתינו".
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: ארש
הערות שוליים