ערוך השולחן אבן העזר סא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט · העתיד
צפייה במהדורה המקורית להגהה ולהורדה


<< | ערוך השולחן · אבן העזר · סימן סא | >>

סימן זה בטור אבן העזר · שולחן ערוך · לבוש

חופה לעניין מה קונה ומנהגי חופה
ובו עשרים ואחד סעיפים:
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא

סימן סא סעיף א[עריכה]

סימן סא סעיף ב[עריכה]

סימן סא סעיף ג[עריכה]

סימן סא סעיף ד[עריכה]

סימן סא סעיף ה[עריכה]

סימן סא סעיף ו[עריכה]

סימן סא סעיף ז[עריכה]

סימן סא סעיף ח[עריכה]

סימן סא סעיף ט[עריכה]

סימן סא סעיף י[עריכה]

סימן סא סעיף יא[עריכה]

סימן סא סעיף כא[עריכה]

כמה מנהגים יפים הנהיגו בני ישראל בעת חתונתם. הנהיגו להתענות ביום החופה דאיתא באגדה שמוחלין לחתן עונותיו (ירושלמי ביכורים) וכיון שהוא יום סליחה מהראוי להתענות ולבקש רחמים שיחיה חיי שלוה עם בת זוגו ושיצא מהם דור ישרים בעיני אלקים ואדם וגם כדי שלא ישתכרו ולא תהא דעתם מיושבת עליהם בעת הקידושין. ולטעם זה אין צריך להשלים התענית. וכן אב המקבל קדושי בתו קטנה ראוי לו להתענות מטעם זה. והמנהג פשוט דאם החופה מבעוד יום שאוכלין ושותין אחר החופה החתן והכלה ולפי זה נראה דתפסו טעם השני לעיקר וכן ראיה ממה שנהגו שכשהחופה נמשכת כמה שעות בלילה שמתענין עד אחר החופה ולטעם הראשון לא היה להם להתענות אחרי צאת הכוכבים. ואין צריך קבלת תענית במנחה שלפניו כיון שכולם נהגו כן וכן משמע בא"ח סימן תקס"ב. וגם אם החופה מבעוד יום ואין משלימין התענית, מכל מקום יתפללו החתן והכלה עננו במנחה כדמשמע שם. וגם נהגו להתוודות בתפילת המנחה ובימים שאין מתענין אין צריך להתענות גם כן. ודווקא ימים שהוזכרו בגמרא כמו ראש חודש וחנוכה וכל שכן פורים ואסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט אבל ביומי ניסן מתענים. ועיין באורח חיים סימן תקע"ג דגם בל"ג בעומר ושלושה ימי הגבלה ובין יום הכיפורים לסוכות מתענין גם כן, כיון דימים אלו אין נזכרים בגמרא. וכן אם קשה עליהם התענית מאד לא יתענו ורק יזהרו שלא ישתו ממשקים המשכרים ולא ירדפו באותו יום אחרי מותרות מאכל ומשתה. [ב"ש]

עוד נהגו לעשות החופה תחת כיפת השמים לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים. וחדשים מקרוב באו לשנות מנהגי ישראל ולהתדמות וכו' ואין רוצים בברכה להעמיד החופה תחת השמים. וידם על התחתונה ויד מקיימי מנהגי ישראל על העליונה.

עוד נהגו לשבר כוס זכוכית תחת החופה לזכרון ירושלים ויתבאר בס"ד בסימן ס"ה ע"ש.